|
|
|
עבר זמן מאז שהייתי פה בפעם האחרונה.
מוזמנים להציע את עצמכם.
הפוסט מתחת רלוונטי ואענה רק לפניות רלוונטיות.
כמו כן שימו לב- נשלטים רק מאיזור המרכז והדרום.
נא לציין עיר מגורים, גיל ותעסוקה בהודעה.
דרוש נשלט.
הוא לא צריך להיות הקן של ברבי, גם לא חתיך כמו ראיין ריינדולס או בן אפלק. כן רצוי שיהיה 1.70 ומעלה, מטעמי נוחות.
אני דורשת חוכמה. הנשלט צריך להיות סטודנט, בעל תואר או לפחות אינטיליגנט מטבעו, אחד שרודף אחריי ידע ולמידת דברים חדשים כל יום.
נשלט שמכיר את כל סימני הפיסוק, שיודע להבדיל בין "ילך" ל"אלך", ובין "עם" ו"אם". נשלט שלא מדבר בערסיות, מישהו עם הומור וציניות.
נשלט מסודר, שיודע להתנהל ביומיום בחוכמה ולנהל את הזמן שלו נכון.
נשלט נקי- הגיינה זה חשוב מאד. אלכוהול וסיגריות אסורות לחלוטין בזמן שהייה איתי או בזמן ביצוע משימות שלי.
אני דורשת כנות מלאה. עמידה ביעדים. ציות מוחלט. ביצוע כל משימה אותה אדרוש בצורה הטובה ביותר האפשרית. דורשת עמידה בחוקים ונהלים אותם נקבע יחדיו.
אני לא מחפשת חבר, בטח לא בן זוג. סקס יש לי מספיק. אני מחפשת נשלט שירצה להיות כלום בשבילי- ועם זאת להיות שלם ומלא מהמערכת הזו. נשלט שיעשה הכל ע"מ לספק אותי, פיזית, נפשית.. למלא כל בקשה, גחמה ורצון שארצה- וזאת בלי מחשבה בכלל על תמורה.
אם אתה בעניין- שלח הודעה.
תחילת שנת לימודים תשע"ז. אונ' תל אביב. המקום ענקי בדיוק כמו שאני זוכרת אותו מלפניי כמה שנים..
בדרך לכיתה xxxx עוצרת לקנות תה בארומה ופוגשת חברה מהתיכון שלומדת משהו שקשור לאסיה או בלה בלה אחר.
הכיתה ענקית ואני בוחרת להתיישב בין השורות הראשון לקראת האמצע ומחכה. עוד ועוד סטודנטים נכנסים, מוציאים מחברות חלק מחשבים ואילו אני רק מותחת את הרגליים ומתמקמת בנינוחות במושב (הלא כזה נוח, אונ' ת"א לטיפולכם).
הוא נכנס עם חולצה מכופתרת כחולה וג'ינס שחור כמו שסיכמנו ערב קודם ומתחיל במערך השיעור. לא כזה מעניין יחסית לשם של הקורס שאמר לי שהוא מעביר, אבל אני מקשיבה ולומדת.
הוא נראה קצת מבולבל או אולי קצת אדיש וקריר בגלל השעה המוקדת או תחילת הסמסטר.
אני מחליטה לשאול אותו שאלה קטנה, רק בשביל להראות את נוכחתי. אוי המבט על הפנים שלו היה צריך להיות מצולם ומוצג בטלוויזיה לכל רואה. הוא גימגם את התשובה ואני החזרתי לו בחיוך וקריצה "תודה רבה המרצה x".
ההמשך פחות בשבילכם, אבל על כל פעם שהוא הוציא מהפה "אהה" או גימגום כזה או אחר אחריי שהוא הביט בי הוא קיבל מזכרת ממני על הישבן.
בוקר. הודעה. עידכון. מעבר על הלו"ז השבועי.
"אני הולך לצחצח שיניים". ".." . "סליחה, אני יכול ללכת לצחצח שיניים?". "יותר טוב,כן".
תובענות.
נכשלתי במועד א' וקיבלתי מאה במועד ב'. חמש שעות אחריי המבחן כבר הייתי על מטוס בדרך לצרפת.
רק אני, מגדל אייפל, בגט וגבינות על הספספל בפארק וקצת אדית פיאף לאווירה.
את הלילות העברתי עם לאלי, חברה שהיגרה לצרפת לפניי שנתיים עם בעלה הטרי בזמנו.
אתמול במהלך מסיבה אינטימית בבית שלהם בעלה שאל אותה מה אלו הסימנים הכחולים על הירכיים שלה מתחת לשמלה
והיא ענתה שהחליקה במדרגות במלון שלי ושתינו העברנו מבטים צוחקים מעל כוס שמפניה Moët&Chandon. אופס..
חגננו יום הולדת עשרים ושתים עם הרבה קניות, עוגות ריבת חלב לאור ירח, גיטרה ועוד קצת יין..
עכשיו אני בדרך לבית, מנסה להתגבר על הג'ט לג וקוראת את The Bingo Theory.
זכרונות קטנים בשבילי ועידכון שאני עדיין פה.
"היתי בטוח שאת לא אמיתית ולא קיימת במציאות. ..×(עיר מגורים) מאוד פרימיטיביות. את כבר שניה שהכרתי פה בכלוב ומפחדת לצאת ממקלדת. רוסיה מזויפת את ..."
(אני בכלל לא רוסיה, אבל מילא).
ובהמשך-
"
תגובה ל:משעמם רצח ב....
03/06/16 22:15
את יכולה ללכת למצוץ אצל מנהל שלך ...ולילה של זיונים לך בתחת הקטן שלך
"
חחח 😄 :-) :-)
עד כמה פתטי מ1 עד 500?
זכותי להגיד לא מעוניינת, אני לא חייבת לקחת תחת חסותי כל נשלט. אני בוחרת אותם בפינצטה.
מרגיש לי כמו אז לפניי שנה וקצת, בין השחרור והחופש לקראת הפסיכומטרי. אני לא נוטה להגיד שקשה לי, אני מאיה, אני יכולה לעשות הכל מהכל, אבל הלחץ הזה של המבחנים הסופיים- העובר או הנכשל, הסמסטר קיץ או שנה ב' מאד מעיק.
חושבת על נשלטת ספציפית שמגיעה אליי למשרד בשעות הערב, מורידה את החולצה הצבאית, הגופיה והחזייה והולכת להכין לי תה חם. לא הייתה מקבלת שלום או מה שלומך, ממש לא, שמה את התה על השולחן, מסדרת ניירות, עטים וספרים, זורקת לפח פתקים לא רצויים ויורדת על הברכיים מתחת לשולחן. אני בשלי עם הספרים של הפסיכומטרי, פותרת תרגיל ועוד תרגיל, מודדת זמן, והיא מורידה לי את הנעליים הכבדות והגרביים, מעסה ומנשקת את כפות הרגליים. עברו 60 דק' שהוקדשו לחלק הכמותי ולכפות הרגליים ודקה אחריי שאני מחליפה לספר של המילים בעברית ופירושן, אני מעיפה אותה אחורה, מתרוממת ומורידה את המדים והתחתונים. אני מתיישבת ברגליים מפוסקות, נשענת אחורה על הכיסא הגדול ומתחילה להקריא מילים ופירושן. את יודעת מה את צריכה לעשות, אבל זו פעם ראשונה שאת טועמת כוס של אישה ואני יודעת שאת מתמהמהת מהתרגשות. "את תלקקי ותקשיבי למילים ולפירוש שאני אומרת. אני אבחן אותך אז חסר לך לטעות כלבונת".
את מתחילה במלאכה, מרגישים ישר שמדובר בחדשדשה, אבל אני אוהבת לשבור את ה'ביתולין' הזה ומתמקמת ביותר נוחות בכיסא. אחריי כמה דקות אני נשכבת קצת יותר על הכיסא, דוחפת לה את הכוס ישר לפרצוף והיא מלקקת ומוצצת הכי טוב שהיא יכולה. "תלקקי גם את החור של הישבן". ממ.. כן, בדיוק ככה. לרגע אני מבינה שכל העשרים דקות שעברו לא למדתי אפילו מילה אחת, מתפסקת ומלמדת את שתינו מילים חדשות. מידי פעם מלטפת לה את הראש, ממלמלת "כלבה טובה" פה ושם, או לפעמים דוחפת לה את האף עמוק לתוכי עד שכל הפרצוף שלה מלא ברוק שלה ובמיצים שלי.
הינה נגמרו 60 דק' שהוקדשו לחלק המילולי. אני שוב דוחפת אותה לרצפה, חזק יותר, קמה מהכיסא והולכת לצד השני של השולחן. "קומי," אני פוקדת. "תתפשטי לגמריי, בטן על השולחן, ישבן החוצה". היא פועלת במהירות, זורקת את הבגדים בבלאגן בצד (כלבה לא מחונכת) ומתכופפת מעל השולחן. אני מתחילה לבדוק את הידע שלה, האם היא זוכרת את המילים שלימדתי בשעה האחרונה, כל היסוס או טעות מלווה בספאנק חזק בכל צד. "אספקלריה" , "אמתלה" , "אפרקדן" .. עוד מילה ועוד ספאנק, כאילו לא הקשיבה לשום מילה. התחת שלה אדום, סימנים של כף היד שלי, הכלבונת רועדת ובוכה על השולחן, אני לא מרוצה והיא מצפה שאהיה רחמנית. "רדי על הברכיים" אני מצווה. אני מסתובבת לפניה, דוחפת את הישבן שלי לכיוונה "תגרמי לי לגמור. תראי לי שאת טובה לפחות במשהו אחד היום כלבונת". באטרף היא מלקקת, ליקוקים ארוכים מלמעלה למטה, אני מאפשרת לה להשתמש באצבעות והיא משחקת ומחדירה אותן.
אחריי שאנחנו מסיימות היא אמרה לי "אספקלריה זו מראה, כמוך, את מראה לי בדיוק מי אני ומה אני רוצה להיות".
"תביא קונדום" אני אומרת לך כמה דק' לפניי שאתה יוצא. הבית כרגיל מסודר, נקי ומאד מזמין.
קיבלת הנחייה להיכנס לדירה, להתפשט, לקפל את הבגדים סמוך לדלת, לשטוף ולנגב ידנית את הכלים בכיור עד שאצא מהמקלחת. כשאני יוצאת אני רואה אותך בשיא העבודה, מסבן שוטף ומניח בצד לייבוש, למען האמת, קצב לא רע בכלל.
אני מתקדמת עירומה ורטובה לכיוון המקרר, מוציאה בקבוק מיץ ומוזגת לכוס נקייה. אני נשענת על המקרר ומסתכלת עלייך. אתה עסוק בכלים ולא מרים עיניים, בטוחה שזה דורש ממך מאמצים נדירים אבל אתה יודע שאכעס.
אני מסתובבת סביבך, מלטפת, מתכופפת ובודקת לך את השוקיים והירכיים, משחקת עם האיבר מין ונותנת טפיחות קטנות בישבן.
אני הולכת לחדר ושורקת לך לבוא אחריי, אתה נופל ארצה וזוחל אחריי לחדר. אני נותנת לך הוראות שונות, להוציא חוטיני וחזיה תואמים מהמגירה, חצאית שחורה מהמדף התחתון, גופייה שחורהמהמדף למעלה.. ואתה זוחל וממהר להביא לי הכל ללא מילים.
כשאתה על הברכיים לצידי עם הדברים שביקשתי, אני מניחה על הירכיים שלך את כף הרגל שלי ומתחילה למרוח קרם עם ריח וניל על כל הרגל- מותר לך לראות אבל ממש לא לגעת, בטח שלא ללקק כפי שאני יודעת שאתה רוצה.
אני מורחת ורואה את העיניים שלך עוקבות בדיוק אחריי תנועות היד שלי, מכף הרגל, הקרסוליים, השוקיים, הברכיים.. הכל מתערבב ומריח נהדר. אני מצביעה על החוטיני ואתה מלביש אותו עליי, סוגר מאוחר יותר גם את החזייה. אני מתיישבת על הכיסא מול המראה, מורחת קרם פנים וכשאני מצביעה על המברשת שיער אתה מבין את הרמז ומתחיל לסרק לאט לאט ובאחידות את השיער.
ממשיכה עם ההדרכות, תביא לי קונסילר, מעגל ריסים, מסקרה, סומק, כוס מיץ תפוזים נוספת, ואתה זוחל וממלא את כל פקודותיי ללא מילה נוספת, כמו שצריך.
אתה חוזר עם כוס בשיניים שלך, ואני מתכופפת, מלטפת לך את הראש כמו לכלב טוב, שותה את המיץ ומסמנת לך לזרוק אותה.
אתה מלביש אותי בחצאית ובגופייה, מצלם אותי למזכרת, ואז אתה חושב לרגע ש- הינה, מגיע החלק שלך.
השעה כמעט 9 וחצי, אני סוטרת לך חזק ולרגע אתה נדהם ולא מבין מאיפה זה נפל עלייך. אני שואלת אם אתה מוכן כמו שקבענו ואתה מהנהן. אתה מסתובב עם הישבן אליי ומפסק אותו, מראה לי שהחור שלך מוכן ומזומן לפעולה. אני מפליקה חזק כמה פעמים על כל לחי וניגשת למגירה הקסומה בארון, מוציאה את הפלאג הסגול החביב עליי, בצורת קונוס בגודל בינוני. אני יורקת עליו ודוחפת לך אותו לפה. אתה מוצץ ומלקק את הרוק שלי, מורח אותו על כל הצדדים וכשאני מרוצה אני מסמנת לך להסתובב, עושה את פעולת הקסם ודוחפת אותו ישר לתוך הישבן. אתה מתנשף כמה רגעים ומתמהמה וכתגובה אני סוטרת לך חזק ואז מגיעות מילות הקסם - "תודה מלכתי".
הרבה יותר טוב טינופת.
אני דורשת את הקונדום ואתה זוחל לערימת בגדים בכניסה, מתקשה קצת להתקדם בגלל הפלאג, אבל אני רואה איך אתה אוהב אותו. אתה מסתכל עליי בעיניים שואלות על פשר הקונדום, הרי מעולם לא דיברנו על סקס, ואני צוחקת מהמבט שלך- "אני מקווה מאד שאתה לא חושב שאתה הולך להכניס את הזין הפתטי שלך לכוס המדהים שלי!" אתה מסמיק ומשפיל את הראש. פתטי.
אני חוזרת למגירת הקסמים ומוציאה משם שני חבלים יפיפיים. אני קושרת את הידיים שלך מאחורי הגב, מחזקת חזק לראות שאי אפשר להשתחרר ואז קושרת גם את הקרסוליים. שק תפוחי אדמה עם פלאג בתחת. מושלם.
אני נועלת את נעליי העקב השחורות ודורכת עם העקב על הגב שלך, משאירה סימנים קטנים מרובעים ואדומים. אתה מתייפח קצת מכאב, שטויות, תכף יעבור.
את הקונדום אני מכניסה לתיק. אני מתכופפת אלייך, עיניים מסתכלות עמוק בעיניים השניות. "עכשיו אני יוצאת לדייט עם בחור מהעבודה. הוא גבוה, שרירי, עם שיער שחור. הוא מנהל של מחלקה אחרת עם ביטחון עצמי מפה ועד השמיים. ממש לא כמו הכלבה שאתה. ואנחנו הולכים לצחוק ולבלות, ואחריי זה אני אתן לו לזיין אותי חזק בדירה שלו. בדוגי סטייל, ברכיבה, בכל דרך שארגיש את הזין הענק שלו בתוכי. ואתה? אתה תישאר פה על הרצפה, קשור, ותצטרך לדמיין כמה אני נהנת מזין של מישהו אחר.. והוא יענג אותי בכל דרך אפשרית, ואז כשאני אחזור לבית אני אשחרר אותך, אוציא לך את הפלאג מהתחת, אתן לך ללקק את הזרע שהוא מרח עליי מהגוף ואתה פשוט תחזור לבית שלך".
כן שב על הברכיים בצד הסלון, עקבים צמודים לישבנים, ידיים על הירכיים החשופות, כמו שלימדתי אותך.
ממש לא! ראש למטה, עיניים לרצפה. אתה עלוב מידי מכדיי להסתכל עליי ללא רשותי. פה סגור עד הודעה חדשה.
אני אשב על הספה, רגליים על השולחן הקטן ממול, אצפה בפרק כזה או אחר בטלוויזיה ואהנה לי.
אתה נראה קצת תשוש... צריך קצת ויטמינים. גש למקרר ותביא לי בננות. תזחל!
אתה ממהר עד כמה שאפשר למקרר, רואה שהן נמצאות בקומה העליונה ביותר ורק בקושי מצליח למשוך את היד ולהוריד אותן.
אתה מולי, על ארבע עם הבננות בפה מחכה שאשים לב אלייך ואקח אותן. כמה דקות חולפות ואני מניחה אותן על השולחן ומחזירה אותך למקום.
זורקת את הקליפה מהבננה ולוקחת ביס מהבננה. קרירה ומתוקה בדיוק כמו שאני אוהבת. מסתכלת עלייך, כ"כ מושפל ומטופש בצד החדר ושואלת אותך אם אתה רוצה לטעום. אתה עונה בחיוב. לוקחת ביס נוסף, לועסת אותו כמו שצריך, ניגשת אלייך, פותחת לך את הפה עם הידיים ויורקת לך את הבננה ישר לתוך הפה. תבלע. אתה לשנייה בשוק אבל מכה קטנה בראש מחזירה אותך למקום. אתה מאדים ובולע את הבננה.
טעים? אני שואלת ואתה מהנהן. ברור שטעים, יש לך שם את הטעם שלי. פה גדול - ויורקת על הפנים שלך עוד בננה. אתה מנגב עם הידיים כל טיפה מהפנים שלך ובולע.
אני חוזרת לכיוון הספה, מקלפת בננות וזורקת אותן על הרצפה ומתחילה לדרוך עליהן. מרגיש כמו יקב של בננות. עוד בננה ועוד בננה, והרצפה הופכת לבריכה קטנה של חתיכות מרוסקות ומיץ. אני מתיישבת על הספה, מרוצה מהמראה וקוראת לך לארוחת הערב.
תתחיל לאכול כלב, זו הארוחה האחרונה שלך להיום אז כדאי שתהנה ממנה. אתה מתכופף ומתחיל ללקק, נראה כל כך מגוכח. הפנים שלך אדומות מבושה אבל אתה לא מוציא מילה. אני צוחקת, איזה כלב חסר תועלת אתה. אפילו לאכול כמו שצריך אתה לא יודע ודוחפת לך את הפנים לתוך הבננות. הפנים שלך מרוחות בחתיכות ואני רואה את העיניים שלך דומעות.
תמשיך לאכול, אני רוצה רצפה נקייה כאילו יצאה מהחדר הזה מנקה. אתה מלקק ובולע ואני מזפזפת ערוצים בטלוויזיה, מידי פעם מביטה בלעג על ההתנהגות הכושלת שלך גם ככלב, סוטרת ודוחפת אותך לרצפה.
קדימה קדימה יותר מהר, תפסיק לבכות כמו בחורה במחזור, יש לך עוד הרבה דברים לעשות! לא באנו לפה כדיי להאכיל אותך!
אני שומעת אותך מיבב, הדמעות כבר מזמן פרצו החוצה מהבושה ואתה אוכל בננות, רצפה ודמעות מלוחות.
אתה מסיים ומראה לי בליקוק אחרון שהרצפה נקייה לחלוטין.
זמן קינוח. אני מושיטה לכיוונך את כפות הרגליים המלוכלכות שלי בדיוק כמו שאתה אוהב, ואתה יודע את העבודה כמו שצריך, מתחיל ללקק ולמצוץ כל אצבע בנפרד, כאילו תחת קסם.
