וידויים מן המרומים

אני רוצה את הבשר

 את ריח הזיעה

אני רוצה את העיניים רושפות מרעב

וסורקות הכל 

מתאוות אל רגע

רק רגע

לא יותר מזה

שבו הכל נעלם

כל העולם המזוין הזה

עם הדרישות המזוינות שלו

האכזבות

האהבות

רגע אחד בו אינך אדם

רק בשר

בהמה שאין מותר ממנה

ומאושר כמוה

ולו רק לרגע אחד

שאחריו יש סוף סוף

קצת שקט