בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

וידויים מן המרומים

על חטאי אני מתוודה
לפני 7 שנים. 21 בדצמבר 2016 בשעה 11:37

שמותחים אותם יותר מדי יקירתי

הם נקרעים

ובזעקות כאב וזעם

נתנפץ לנו אל הקרקע הקרה

והכי עצוב הוא

שאין כבר מי שיאסוף את השברים

 

כמה חבל.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י