וידויים מן המרומים

בשבועות חרא כאלה 

אני אוהב להיזכר

להאחז באותו רגע 

כשהיינו אני ואת ברכב

מנסים למצוא את הדרך לחדר

ואמרת לי

בוא, תכניס את היד

תראה כמה אני רטובה

כמה אתה מטריף אותי

והרמת מעט את המכנס

בשבילי

וכנסת לי את היד

כי רצית

שאדע

שאדע כמה את רוצה אותי

ושבעוד כמה דקות 

גם אזכה להרגיש את זה

ואני עוצם עיניים 

ומחייך

כי גם עם כל החרא של עכשיו

את הרגע הזה לא תקחו ממני.