וידויים מן המרומים

את יכולה לקחת את הצדק שלך

וללכת להזדיין

את שומעת אותי?

צודקת, טהורה, אכזרית

כן זה מה שאת

אכזרית, ועוד איך אכזרית

פני מלאך תכולות עיניים

שרושפות להבת אמת

ושורפות את חיינו

בדרך אל הצדק

כי במקום בו יש צדק

ילדות נשארות בלי בית

וחיים נקרעים להם לגזרים

עבר מפואר נגרס לו במטחנה של זעם יוקד

שלבסוף יורקת החוצה הווה עלוב

ועתיד לא בטוח

זה הצדק שלך

תסתכלי

זו האמת שלך

אין פה אהבת האחר

כזו שאינה תלויה בדבר, גם לא בזה שנהיה צודקים

אין פה

אהבה למציאות שלנו

לאנשים הלא מושלמים המרכיבים אותה

כמוני

ולא,

אין פה היגיון

יש פה רק צדק, שלך

של החברה אולי

אבל אין אותנו

ועל זה

לכי תזדייני

ואולי אז תביני

שאין צדק, פשוט אין

יש רק כאב וסבל

מרוצה?