סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

...What goes around

לפני 4 שנים. 15 באפריל 2019 בשעה 11:26

שיגיע כבר הגשם. 


שיקר לי, הקולנוע האמריקני. שיקר לי כשגרם להאמין שבכל סצינה של פרידה מרצצת לבבות, השמיים בוכים יחד עם הגיבורים.

כבר שבועיים שלא ירדה טיפה.

במקום בגשם, הרצפות מכוסות ב"ז" של פייגלין. המדינה מתאוששת מהקרב האחרון, מתנקה, מתחטאת, מלקקת פצעים ולובשת לבן פרחוני לקראת חג האביב. 


וגם אני, אגנוסטית שכמוני, רוצה להרגיש חלק מהכלל. חולשת על מגירות ישנות, מעלה באוב זיכרונות. והדמעות אינן נדלות. 


ואף אחד לא מבין. לא את המילים, לא את הסיפורים, לא את התמונות. כמו ילדה שמגוללת את המציאות כפי שנגלית מול עיניה אל חבורת מבוגרים סקפטיים.

כמה לא מספקת היא התשובה "אני מבין" מצוות עם החיוך החלול הזה שאינו אומר דבר מלבד הרצון לשנות נושא. 


אף אחד לא יודע איך זה מרגיש. עבורי. להיות ולו שניה אחת בקרבתך... 

 

***


אני לא רואה אותך. אתה מאחורי.

תחילה מרגישה רק את חום הגוף המופץ ממך. 
שיערות עורפי, כאילו רוויות במטען חשמלי. סומרות. מצביעות אחת אחת עליך. ללא בושה. 
אתה לא נוגע, אך גופי מתמלא רעד. 
ההתרגשות גוברת, הלב מבצע סולו תופים. רק מתחזק בעודך מתקרב. בקצב ובעוצמה.
אני שומעת את הנשימות שלך, עמוקות, מלוות בנהימה של רעב. תאווה.
הגוף שלי פוצח במחול שקט הנגלה רק בקצותיו. אצבעות הרגליים והידיים מתכווצות, כאילו אוחזות בכדור לחץ בלתי נראה. 
ואני מתה להישען אחורה. ליפול לתוכך. שתתפוס ותבלוס ותעקוד ותאנוס. הטרף שלך. הצעצוע שלך. הילדה שלך. 


היצירה שלך. 


ואני נשענת אחורה, מצפה להרגיש את חזית גופך סופגת את הנפילה. 


ולא. אין פה טרגדיה בדמות תהום אפילה. אין פה בדידות וחוסר אונים. 


אני נופלת אל תוך חום של חברים ודאגה של הדיוטות. כזו שכרגע, אני עדיין לא מסוגלת להעריך... 


כי עם כל הרעש ועם כל החגים, והנקיונות והפרחים והפתקים עם הז'... 


אתה לא שם. 


אז אני יושבת במרכז רחבה עמוסה בכיסאות פלסטיק לבנים. מסביבי, אחוזים ניכרים מעובדי החברה ישובים, מתרגשים (או שעושים את עצמם) מדברי המנכ"ל. מעלי, שמיים שכמעט הגיעו ליעד. 


ואני, מייחלת לגשם שיבוא ויסווה את הדמעות. מהר, לפני שיסיים לדבר ולא אוכל להסתיר את הפרצוף הנוטף הזה יותר. 


מתגעגעת. 

Ubuntu - יש דברים שגם הגשם לא מסוגל לשטוף.
לפני 4 שנים
O resschef​(אחר) - יפה
יודעת לחבר מילים :)
התרשמתי
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י