סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מוח יצירתי

זה לא כבד לך?
לפני 5 שנים. 14 בספטמבר 2019 בשעה 17:53

היום החלטתי שאני עושה מעשה- לוקחת לי זמן (נכבד מאוד), קוראת את הפוסטים בבלוג הזה מההתחלה ופשוט מנקה אנרגטית הכל (בשיטת הו'אופונופונו).

מרגישה שעשיתי אינטגרציה עם חלקים שלי, שהיו מפוזרים בזמן ובמרחב.

לאורך התהליך הזה פתאום נחתה בתוכי ההבנה- וואו, איזו נסיכה אני, אמאלה :)

החיים חנכו אותי

וחונכים אותי כל הזמן (ולא חסים עלי...וטוב שכך)

ואני, באופן לא מודע, חונכת אחרים כל הזמן (זה במכניקה של הגוף שלי).

אני קוראת וקוראת וקוראת ורוכבת על הגלים הרגשיים שהיו, שהיום אני כבר יודעת איך להכיל אותם ולהרפות מולם, ומבינה איזו קפיצה קוואנטית של התפתחות עשיתי בשנתיים האחרונות, שזה מדהים ביותר. אני גאה בעצמי ממש, ומבינה שאני יותר ממוכנה לתרום לעולם מהידע ומהניסיון שלי. 

אני קוראת וקוראת ופתאום קולטת כמה אני שנונה ומוכשרת, וכמה הייתי מתקשרת גם כשלא היה לי מושג לגבי זה באופן מודע (משלושת החודשים האחרונים יש לי את זה באופן מודע. אני מתקשרת, אני מנקה אנרגטית את עצמי, את הסביבה שלי ואת היקום כל הזמן...והולכת לעזור לכל כך הרבה אחרים שמרגישים שהם צריכים את העזרה הזו)

 

סליחה

אני מצטערת

תודה

אני אוהבת אותך

 

אני אוהבת אותי

ואני אוהבת את החיים שלי :)

לפני 5 שנים. 30 באוגוסט 2019 בשעה 16:03

אחרי חקירה עצמית וחשיפה לכל מיני כלים נוספים לחקירה עצמית, הבנתי על עצמי כמה דברים:

אני לא טיפוס מיני כמעט בכלל, וכל המיניות שניסיתי במהלך השנים נבעה מזרם מחשבות מיינד לא אמיתיות. לא הקשבתי לגוף שלי כשהוא אמר לי להפסיק, בשום נקודה. 

בגוף שלי קיימת אגרסיביות מאוד משמעותית, יצר מאבק ורצון ליזום ולהשפיע (אני לא יצור עדין בכלל)....את כל אלה חוויתי דרך מין עד לפני שנתיים. גברים (בעיקר) היו אלמנטים מושפעים במציאות שבה אני מותירה שובל של השפעה (ולא משנה באיזה צד הייתי). הייתה בתוכי אש (אש אנרגטית כזו), שלא ידעתי איך להכיל אותה וחוסר ההכלה שלי אותה פגע בי מאוד (בריאותית). ברגע שהבנתי שהערך העצמי שלי לא נמדד בפעילויות המיניות שלי, כבר לא הזדקקתי למין. היום אני לומדת איך לזהות את האש הזו ומתעלת אותה לתחומים אחרים, שהם לא מין, וגם רואה את ההשפעה שלי בהתאם בתחומים אלה.

היכולת להשפיע זו מהות חיי.

אני לא מתחרטת על כל השנים שבהן ניסיתי מה שניסיתי...כי אני טיפוס חוקר שחייב לנסות בשביל להבין, בשביל להעביר הלאה ידע מתוך ניסיון אישי כדי להעצים אחרים.

נכון לעכשיו אני עדיין חווה סיבוכים (בפן הבריאותי) שנוגעים לחוסר ההקשבה לגוף. עם הסבלנות המתאימה, ועם יכולת חדשה להכיל את עצמי רגשית על כל רגש שהוא, אני מאמינה שאגיע לאיזון....גם בן הזוג שלי מאוד סבלני עם זה ומקבל אותי איך שאני, וזה גם כן אלמנט חשוב בהחלמה.

הכעס הוא חבר,

אבל השלווה היא עוד יותר :)

לפני 5 שנים. 8 ביוני 2019 בשעה 16:03

אני פה

 

סתם

סתם

סתם

 

מנוי הזהב הולך להסתיים

ואז אחזור להיות לכלוכית :)

 

---------------------------------------------------

במשך הרבה מאוד שנים החשבתי את עצמי לאדם שמודע לעצמו.

היום,

אחרי תהליך (שעוד נמשך ויימשך) הבנתי שאין לי מושג כולל עדיין לגבי כל מה שחולש על פני השטח הפנימיים שלי.

דברים צפים,

ואני מגרדת אותם,

מעבדת אותם

ומשחררת.

 

לומדת לתקשר עם הגוף שלי, הנשיות שלי והמיניות שלי

בדרך קצת שונה

כי מסתבר שכל אלה נבנו על נדבך של טראומה.

והטראומה המשיכה והמשיכה

ואני הדחקתי והדחקתי.

ולא ידעתי,

לא היה לי מושג.

 

ברוב חיי הייתי בהלם כמעט מוחלט...

הלם מהריחות,

הלם מהגסות,

הלם מהשמחה,

הלם מזה שאני ממשיכה לחיות.

 

אז מה עושים עם החיים?

חיים...

פשוט. 

 

 

בחצי שנה האחרונה למדתי מיומנות חדשה-

להירגע.

מרגישה כמו שייח' שיושב על מלא כריות.

לפני 5 שנים. 4 במרץ 2019 בשעה 10:12

אני כותבת כלובית.

 

טוב... לא,

סתם.

 

חשקה נפשי באתנחתא קלה.

 

-------------------------------------------------------------------

קטע לאהובי הלא-כלובי:

אני אוהבת את זה, כשאנחנו שוכבים במיטה אחד מול השנייה...

אתה מעלה את כף היד הגדולה והחמה (מאוד...גררררר) שלך מהבטן התחתונה שלי ועד לשדיים שלי

ומחפש את המבט שלי לאישור...

אני מאשרת במבט חטוף לעיניים שלך, שאפוף התמוססות פנימית,

ואתה ממשיך.

ממשיך ללטף אותי

מלמטה-

למעלה-

למטה-

למעלה-

ואני...

אני בכלל ברקיע אחר, מגרגרת.

ואז אתה שואל בחצי צחוק מתגרה: "מה זה כל הקולות האלה, אה?"

ואני עונה מתוך הרקיע שלי: "זה אתה. זה הכל באשמתך...אתה תמיד אשם"

ואז שנינו צוחקים.

בין רגע הסיטואציה הזו יכולה להשתנות...

ואז אתה הופך להיות החתלתול שלי.

ואני אוהבת את זה, אני אוהבת אותך :)

אני אוהבת את הפלואידיות שלנו,

בין אם זה בנטייה מינית, נטייה בדס"מית, בזוגיות שלנו, בתקשורת שלנו ובהקשבה שיש לנו אחד עם השנייה.

זכיתי בכל הקופה איתך...ואני מכירה על זה תודה בכל יום.

 

לפני 5 שנים. 31 בדצמבר 2018 בשעה 19:06

האהאהאהאהאהא

 

I'm the king of the world!

לפני 5 שנים. 5 בדצמבר 2018 בשעה 20:34

"שיטפון" 

"מרק" 

"תקלות ברמזורים" 

"(אני אוהבת) ריח של גשם"

"כרבולים" 

 

למישהו יש משהו להוסיף? 

לפני 6 שנים. 6 בנובמבר 2018 בשעה 7:50

שנה וקצת עברו מאז שהפסקתי להיות פעילה כאן באופן רציף...

ומלא עבר עלי במהלך השנה הזאת :)

הוכחתי לעצמי שכל שינוי חיובי מתחיל בהחלטה אחת, תמימה ככל שתהיה.

היו כמה החלטות בודדות ומשמעותיות שלקחתי השנה, שתחתיהן היו עוד כמה מיקרו-החלטות...וכולן הביאו אותי למקום שבו אני נמצאת היום.

אז מה עבר עלי השנה?

-עברתי לטבעונות וירדתי 14 ק"ג ממשקלי (ועדיין יורדת)

-עזבתי את הלימודים באוניברסיטה...החלטתי שזה בסדר שאהיה ללא תואר

-נכנסתי לקשר זוגי רציני, שמוגדר כקשר פתוח (אבל כרגע טוב לנו רק שנינו ביחד)

-עזבתי את העבודה שלי כמוכרת בחנות, ואני כרגע בשלבים של למידת משהו חדש במטרה לפתוח עסק עצמאי (מניחה שזה ייקח לי כמה חודשים)

-המיניות שלי השתנתה...היא למעשה בשלבים של התפתחות ושינוי as we speak. אני כבר לא משתמשת בה ככלי למילוי חוסר, אני כבר לא משתמשת בה ככלי להרס עצמי. יש לי עוד הרבה מה ללמוד על עצמי בנושא הזה :)

-אני עובדת באופן יומיומי על ההתפתחות הרוחנית שלי וזה הדבר שממלא אותי יותר מהכל

-הבנתי מה השיעורים שעלי ללמוד בחיים שלי ומהו הייעוד שלי

-הבנתי שזה בסדר להיות הרבה דברים בו-זמנית. זה בסדר שאני נמשכת לכל מיני סוגים של אנשים, זה בסדר שאני לפעמים רוצה יותר מקשר אחד ברגע נתון, זה בסדר שאני מתרגלת מספר שיטות רוחניות במקביל, זה בסדר שאני רוצה שהפרנסה שלי תתפצל לכמה כיוונים (ואפילו כאלה שלא קשורים אחד לשני) וזה בסדר שאהיה איך שאני...אני טובה בדיוק איך שאני :)

 

אז זהו,

אני פשוט הרבה יותר שמחה ושלמה :)

 

 

לפני 6 שנים. 28 באוגוסט 2018 בשעה 20:07

לאחרונה הבנתי שזה בסדר להרגיש לא מינית.

(באמצעות תהליך שעברתי עם עצמי ועדיין עוברת במהלך עשרת החודשים האחרונים, הבנתי על עצמי כל מיני דברים מהותיים וביניהם גם העניין המיני- הבנתי כי במהלך השנים ניסיתי בכוח כל הזמן להיות מינית, הכי מינית! הכי הכי מינית! רק כדי שאחרים ימצאו דרך לחבב אותי. זה עניין שעלה לי במחיר נפשי, רגשי וגופני. הבנתי שהערך שלי ממש לא נמדד במיניות שלי)

מתחשק לי רק חיבוקים, כרבולים ונשיקות...והאהוב שלי מבין אותי ומקבל את זה.

אני אוהבת את זה שאנחנו מצליחים ביחד למצוא אלטרנטיבות לכל מיני דברים, וזאת באמצעות תקשורת בריאה.

כן, אני אוהבת אותו מאוד :)

 

אז אני מרגישה

אהובה

אוהבת

ולא ממש מינית

וזה ממש בסדר :)

 

 

לפני 6 שנים. 15 באוגוסט 2018 בשעה 15:56

כולי בטרנספורמציה מטורפת בחודשים האחרונים. 

כיף! 

יאיייי! 

💚💚💙💜❤️❤️

לפני 6 שנים. 18 ביולי 2018 בשעה 7:43