מוח יצירתי

אני פה

סתם

סתם

סתם

מנוי הזהב הולך להסתיים

ואז אחזור להיות לכלוכית :)

---------------------------------------------------

במשך הרבה מאוד שנים החשבתי את עצמי לאדם שמודע לעצמו.

היום,

אחרי תהליך (שעוד נמשך ויימשך) הבנתי שאין לי מושג כולל עדיין לגבי כל מה שחולש על פני השטח הפנימיים שלי.

דברים צפים,

ואני מגרדת אותם,

מעבדת אותם

ומשחררת.

לומדת לתקשר עם הגוף שלי, הנשיות שלי והמיניות שלי

בדרך קצת שונה

כי מסתבר שכל אלה נבנו על נדבך של טראומה.

והטראומה המשיכה והמשיכה

ואני הדחקתי והדחקתי.

ולא ידעתי,

לא היה לי מושג.

ברוב חיי הייתי בהלם כמעט מוחלט...

הלם מהריחות,

הלם מהגסות,

הלם מהשמחה,

הלם מזה שאני ממשיכה לחיות.

אז מה עושים עם החיים?

חיים...

פשוט. 

בחצי שנה האחרונה למדתי מיומנות חדשה-

להירגע.

מרגישה כמו שייח' שיושב על מלא כריות.