מוח יצירתי

לאחרונה הבנתי שזה בסדר להרגיש לא מינית.

(באמצעות תהליך שעברתי עם עצמי ועדיין עוברת במהלך עשרת החודשים האחרונים, הבנתי על עצמי כל מיני דברים מהותיים וביניהם גם העניין המיני- הבנתי כי במהלך השנים ניסיתי בכוח כל הזמן להיות מינית, הכי מינית! הכי הכי מינית! רק כדי שאחרים ימצאו דרך לחבב אותי. זה עניין שעלה לי במחיר נפשי, רגשי וגופני. הבנתי שהערך שלי ממש לא נמדד במיניות שלי)

מתחשק לי רק חיבוקים, כרבולים ונשיקות...והאהוב שלי מבין אותי ומקבל את זה.

אני אוהבת את זה שאנחנו מצליחים ביחד למצוא אלטרנטיבות לכל מיני דברים, וזאת באמצעות תקשורת בריאה.

כן, אני אוהבת אותו מאוד :)

אז אני מרגישה

אהובה

אוהבת

ולא ממש מינית

וזה ממש בסדר :)