הייתה לי הבוקר התכתבות שליטתית מדליקה עם מישהו. אני נהנית לשלוט, גם אם זה רק וירטואלית כרגע...זה סוג של אימון מנטלי. אני בנאדם נחמד ולא מאיים בסה"כ אז אנשים נפתחים אלי בהתכתבויות האלה ואז גולשים לאט לאט לנושא החדירה, ההחפצה, הכאב. אז תוך כדי ההתכתבות הרגשתי רטיבות בתחתונים והבנתי שאין מנוס מלבקש לאונן. אז לשמחתי הסכמת, יאי :)
כשאני מאוננת אני לא מדמיינת את עצמי כשולטת, אלא להיפך, כהכי משומשת-מוחפצת-צעצוע-זונת כאב (וככה למעשה אני גם רוצה את הנשלט האידאלי שלי- צעצוע כואב). ככה זה כבר שנים, אף פעם הפנטזיות שלי לא היו רגילות, תמיד היה בהן אלמנט של החפצה (כבר מגיל 13-14), לאורך השנים הן התפתחו להיות יותר ויותר קיצוניות.
בגלל הדואליות הזו, שבה אני נדלקת מקיצון אחד אבל גומרת מהקיצון השני, אני מגדירה את עצמי כמתחלפת. אני עדיין חושבת שאני נוטה יותר לצד הנשלט (בגלל הפנטזיות העמוקות שתיארתי למעלה, אני פשוט נוטה אליהן באופן טבעי יותר), אבל לא יכולה להתעלם מהבריכות הנקוות בי כשאני שולטת. אולי אני נדלקת מהשיחות האלה מתוך הזדהות עם הצד השני, כי אני למעשה יודעת איך שהוא מרגיש? תמיד אני פועלת מתוך הזדהות- גם המגע שאני מעניקה הוא מגע מזדהה. אני לא יכולה להסביר את זה, תמיד הייתי ככה. אני כאילו מכניסה את עצמי לתוך נעליו של האחר ושואלת את עצמי איך הוא יאהב שייגעו בו- עשיתי את זה לא מעט פעמים וכמעט תמיד התחרפנו ממני (לטובה). טוב, אבל יש גם את העניין של מה שאני רוצה ודורשת. כמעט תמיד הייתי אקטיבית ואחרים היו סוג של שפני ניסיונות בשבילי (בונילי, בתור שולטת, וכן...גם בתור נשלטת בכל מיני פעמים). היום גם יש לי סטרפאון בשביל זה. אני גאה בסטרפאון שלי- הוא הרבה מעבר לסטרפאון. הוא שלוחת הזין שלי, ושאם הייתי זכר זה הזין שהייתי רוצה שיהיה לי.
-----------------------------------------------------------
בין גיל 17 ל-18 חשבתי שאני גבר בתוך גוף של אישה. אשכרה עברה עלי שנה כזאת, שבה חייתי בדיסוננס מגדרי. באותה תקופה שנאתי מאוד את הגוף שלי וחשבתי שאני שונאת אותו כל כך מכיוון שאני בעצם גבר שרוצה לפרוץ החוצה. לאורך גיל ההתבגרות שלי הבנתי שאני לא נמשכת רק לגברים, אלא גם לנשים (הייתה תקופה שחשבתי שאני נמשכת אך ורק לנשים), והיו לי כמה חברות והתנסויות מיניות אז גם עם נשים (רק בשנתיים האחרונות אימצתי לעצמי את הגדרת הפאנסקסואליות כי הבנתי שזה לא משנה מה יש בין הרגליים, אלא מה שבמוח...ולא משנה אם זה גבר, אישה, טרנס, טרנסית או כאלה שלא לפה ולא לשם)....זה גם משהו שגרם לי לחשוב שאני גבר. אני חושבת שגם בתור נערה, לפני האפיזודה הזאת, לא הייתי טיפוסית. תמיד הייתי קצת מוזרה.
קצת לפני השירות הצבאי שלי האפיזודה הזאת הסתיימה והבנתי שטעיתי, שאני בעצם אישה בגוף של אישה, אבל כזאת שצריכה קצת TLC כדי להחזיר לעצמה את עצמה. הייתה לי תקופה שהחשבתי את עצמי לג'נדרקוויר (ז"א שלא זיהיתי את עצמי במגדר זה או אחר) עד שזה לאט לאט התפוגג. במהלך השירות הצבאי שלי גם חזרתי לצאת עם גברים.
----------------------------------------------------------
כשגיליתי את עניין הסטרפאון ממש עפתי עליו. הנה אני, אישה עם זין. איזה כיף לי 😄 הרגשתי כאילו נמצאה עוד חתיכה בפאזל. זה אולי נשמע מפגר כי זה רק דילדו שמחובר לרתמה, אבל זה הרבה יותר מזה בעיני. זה הזין שלי...ואני אוהבת אותו. הוא הזין שבא לענות על הצורך הגברי שבתוכי (כי עד כמה שאני אישה, עדיין בכל זאת אני גם קצת גבר).
דואליות...
כבר אמרתי?
וזה סרט דיסני האהוב עלי ביותר :)
(בכוונה הבאתי את הדיבוב כי כך אני זוכרת את זה מהילדות שלי)
