אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מוח יצירתי

זה לא כבד לך?
לפני 6 שנים. 27 בדצמבר 2017 בשעה 16:36

אני מדמיינת את עצמי שוכבת באחוריים חשופים על מיטה רכה. אתה רוכן מעלי, משקל הגוף שלך לוחץ את הגוף שלי יותר ויותר לתוך המיטה, אני מתנשמת בכבדות ומרגישה כיסוי עיניים מכסה את עיני. אני מתחילה להתנשם מהר יותר... ומהר יותר, בחשש קל. לפתע אני מרגישה כף יד נוחתת על אחד מפלחי ישבני ואני נאנחת בהפתעה. אתה צוחק בשקט וממשיך להנחית את כף ידך על אותו מקום, ומפעם לפעם הוא נעשה צורב יותר ומוציא ממני צווחות רמות יותר.

האצבעות שלך, שמשתיקות אותי, מוחדרות עמוק אל תוך פי, על מנת שאוכל למצוץ. כשאני שומעת צליל של חגורה נפתחת ומכנסיים מופשלים אני גונחת ומבליטה את ישבני כלפי מעלה, וכתגובה לכך אתה מנחית על פלחי ישבני מטר של כפות ידיים וגורם לי להתפתל.

אני מבטיחה להתנהג יפה ואז אתה נשכב מעלי... מחבק-מוחץ אותי ו... חודר אלי... חזק... ואז חלש... חזק... ומהר... מתעתע בעצבים הרגישים שבתוכי ומשגע אותי... 

קיוט בוי - מקסים:)
והלוואי שזה יקרה לי גם (עם אישה כמובן)
לפני 6 שנים
רגעים של בריחה​(אחר) - נפלא.
אפשר להיות זבוב על הקיר ?:)
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י