לפני 7 שנים. 4 בינואר 2017 בשעה 20:48
אינני כועס
רק לא מבין
כי אמנם הנפש איננה בשר
אבל גם אני איני רק נפש
הכל שקר
החיים מתקיימים בצל האבסורד הגדול - גזר דין מוות שמגיע יחד עם הלידה, עם מועד ביצוע לא ידוע. התרבות המערבית מתמודדת לכאורה עם האבסורד הזה על ידי הדחקה והחבאה של המוות - מהשיח, מהמרחב הציבורי, מהמחשבה. זה יוצר שכבות גדולות של שקרים במחשבה ובמעשים. בין השאר - יצירת תדמיות שהן שונות מאוד מהמהויות. זאת גם הסיבה שכל האתר הזה מורכב מאנשים אנונימיים.לפני 7 שנים. 4 בינואר 2017 בשעה 16:28
אני זקור למחצה.
את רטובה למחצה.
את מתיישבת עלי, הכיפה שלי בפתח הכוס שלך. לא זזה.
הזין שלי מזדקר למלוא אורכו בתוך הכוס שלך, בעת שאת מתרטבת.
הכל קורה יחד, בתיאום. כמו כלים בתזמורת.
נעיצה ראשונה עדינה ומיוחדת.
פלא של הטבע.
הללויה.
#אוריההחיתי
לפני 7 שנים. 4 בינואר 2017 בשעה 12:33
Daylight
I must wait for the sunrise
I must think of a new life
And I mustn't give in
When the dawn comes
Tonight will be a memory too
And a new day will begin
לפני 7 שנים. 4 בינואר 2017 בשעה 10:44
בהמשך לפוסט הקודם בנושא
https://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=596342&blog_id=90416
נזכרתי, שלא פעם נשאלתי על ידי נשלטות:
מה כל כך מרגש/נעים בזיון האנאלי? האם זו התחושה עצמה או המחשבה שאתה עושה משהו אסור? או משהו אחר בכלל?
[במאמר מוסגר אומר, שלפעמים היה לי מוזר, שמישהי שכבר רחוקה מלהיות "בתולה אנאלית" שואלת שאלה כזאת.
מצד שני, מכיוון שבהתמסרות עסקינן כעיסוק מרכזי בפורום נכבד זה, אז בעצם זה לא מוזר - המאסטר רוצה, המאסטר יקבל, בלי שאלות.]
אנסה להרים את תרומתי הצנועה לבירור הנושא.
אין כאן תובנות אוניברסליות, אלא מבט מחוויותי האישיות.
ברובד הגופני נטו, זיון אנאלי בדרך כלל נחווה כיותר אינטנסיבי מהוואגינאלי (אוראלי זאת חוויה נפרדת, לדעתי, ולא בת-השוואה לעניין זה). חור התחת הדוק יותר מהכוס, והזין נעטף כולו בשריר שמתכווץ עליו - מה שגורם לתחושה נעימה וחזקה לכל אורכו.
כמו כן, כאשר מבצעים את ה-good old in and out - הכל מתגבר, וכל חדירה היא חוויה מוגברת ביחס לחדירה הוואגינאלית. גם גמירה, כאשר הזין עפוץ חזק, היא לעיתים קרובות חזקה ואף מספקת יותר.
לסיכום - התחת הדוק יותר, החדירות נעימות יותר, הגמירות חזקות יותר.
ברובד הפסיכולוגי "הישיר" - יש בזיון האנאלי משהו כוחני ופרימיטיבי מספק.
בנוסף לכך, זה נחשב ל"לא סטנדרטי" בתרבות שלנו, ועל כן מעצים את החוויה. תחת גנוב יימתק.
מכיוון שהתנוחה היא כמעט תמיד דוגי בחדירה אנאלית - יש כאן גם אלמנט של החפצה.
ויש כאלו שזה כואב להן מעט / הרבה - אז לחובבי הכאב (משני הצדדים) יש כאן בונוס מיוחד.
ברובד הפסיכולוגי העמוק יותר, כפי שכתבתי בפוסט הקודם, יש חוויה חזקה של התמסרות. אם לוקחים בחשבון את כל האלמנטים לעיל, ומטמיעים שבעלת חור התחת נותנת לך להשתמש בו כרצונך ולהנאתך - מתוך רצון חופשי, הענקה, התמסרות, ואולי אהבה - למרות ואולי בגלל כל הקשיים הנלווים - נוצרת חוויה מאוד מספקת. חוויה אמיתית של חיבור.
נכון, כולו חור של תחת. אבל דרך החור הזה אפשר להציץ לנשמה, ולפעמים החור הזה הוא הפתח לגן העדן.
תיהנו.
לפני 7 שנים. 4 בינואר 2017 בשעה 8:28
בואי נתפלש שנינו בחרא
את תבחרי את המסעדה הכי טובה
זאת שאת אוהבת, מול הים
היכן שהגלים השחורים
שאמורים לבלוע רוע
ולפלוט שלווה
משקרים לנו
ברחש קונכיות של כוונות
את תביאי את החבילה שלך
ארוזה יפה בוורוד
אני את שלי
את תשתי קוקטיילים של נשים
אני אערה לקרבי כוסות של ארמניאק
כי זה מה ששמעון פרס אהב
אומר לך דברי חוכמה בדיעבד
ואת תתפעלי לשווא
את תאמרי לי
למה לך
אל תיתן
יש הרבה דגים יפים
וחבל על הלב שלך
אני אהנהן בהסכמה
ותחילת שלווה תתפשט בעצמותיי
וכשאצא לאוויר הלילה הקר והצלול
מתנדנד בין קודש לחול
עם כוכב שמנסה לשלוח חוט זהב
אוציא את מפתחות הרכב
והלב יפול מהכיס הצר
יתנפץ לרסיסים על הסלע
ולא יהיה לי פנס לאסוף את השברים
לפני 7 שנים. 3 בינואר 2017 בשעה 18:34
כולם מתים בסוף.
יש למה לחכות.
לפני 7 שנים. 3 בינואר 2017 בשעה 17:48
למישהו יש בית של שבלול להשאיל?
אני רוצה להירדם לשנת חורף
ולקום באביב
בלי זכרונות
לפני 7 שנים. 2 בינואר 2017 בשעה 19:42
אם אדם נופל ממטוס באמצע הלילה
רק אלוהים לבדו יכול להרים אותו
אם אדם נופל פעמיים ממטוס באמצע הלילה
הוא חסר מזל או טיפש
אם אדם נופל שלוש פעמים ממטוס באמצע הלילה
הוא מכור
ואם אדם נופל ממטוס באמצע הלילה
ומייד עולה על הטיסה הבאה
הוא אוהב
לפני 7 שנים. 2 בינואר 2017 בשעה 16:27
סוויטה מס' 1 לצ'לו של יוהאן סבסטיאן באך
הפעם בלי הסברים
גם בגלל שאולי לא צריך
וגם בגלל שאני קצת עצוב כרגע
ומחכה שהמוסיקה תתיך פרוסה מהעצב
לפני 7 שנים. 2 בינואר 2017 בשעה 5:09
הקפלה הסיסטינית.
שעת דמדומים.
אצבע אלוהים מעלינו.
אני בחליפת טוקסידו שחורה, עם פפיון.
את בקימונו שחור, גרבוני ברך שחורים, נעלי עקב סטילטו בלתי אפשריות, וזהו.
צלצול פעמונים מבשר את תחילת הטקס.
אני אוחז את שערך, ובפירואט מוריד אותך על ארבע לפניי.
הקימונו נפתח, וגופך נחשף אלי.
את מוציאה את אברי, תוקעת אותו בפיך, מענגת אותו עם לשונך ועם גרונך
אני אוחז בראשך ומחניק אותך מחוסר חמצן ודמעות
את מאוננת לך בידך
אני שואג מעונג בגמירה
"הרי את מקודשת לי"
מרים את הזרת של יד ימין
שזה הסימן שמותר לך לגמור
את גומרת, ראשך נזרק לאחור,
פיך נפער, ורידייך מתפקעים
ותוך כדי עירפול חושים את זועקת
"מקודשת, מקודשת, מקודשת".
טבעת על קמיצת כף הרגל.
אומר "אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני"
ושובר לך את הכוס.
מזל טוב!
