לפני 4 שנים. 19 באוקטובר 2020 בשעה 22:29
הגעגוע לא ירפה, אני מניח לעולם. כי כשאתה נקשר למשהי, היא שם. הרגש הוא דבר חי, אבל קיים, אם תרצה או לא, הוא שם, מקובע אל גופך, חצוב על נשמתך.
אבל אחריי כל זה, צריך לזכור, שאם לא תתקדם, אם לא תקבל, תעכל ותפרד, לעולם לא תצליח לחיות ולשגשג.
אז כמה שכואב לי, כמה שאני מתגעגע, פניי חייבות להיות נשואות קדימה, למקום שבו אולי ארגיש שוב, למקום שאוכל לחיות מחדש. שמשהי תוכל לראות אותי, את כולי, את הטוב, הרע והמכוער, כי אף אדם אינו מושלם. אם זה מה שבחרת, אין לי אלא להגיד סליחה, להתראות ובהצלחה, מאחל לך רק אושר, אבל אני צריך טיפה מנוחה ואולי, קצת תקווה.