"עכשיו רואים שבלי חקלאות מקומית אין ביטחון מזון
אושיק אפריים, חקלאי ומבעלי מפעל השימורים ויטה פרי הגליל מזהיר: מספר המשקים צנח בעשרות אחוזים - אם המשבר יימשך לאורך זמן החקלאות המקומית לא תוכל להזין את כולם"
הגענו ל'מאני טיים' (תרתי משמע) הגענו לנקודה שבה תתקיים השאלה הפילוסופית מה עושים עם ריבוי האוכלוסיה, עם בניינים ובטונים שנבנים על הפשרת קרקעות חקלאיות, על העלמותם של החקלאים ועל אחד הענפים הכי חשובים שיש לנו פה בארץ - החקלאות.
הכל מתחיל ונגמר בחקלאות. ה-כ-ל! כמעט כל מה שאנחנו נוגעים בו קשור בדרך כזאת או אחרת בחקלאות.
קבוצות החקלאים תוססות. האוצר ואזרחי מדינת ישראל, הם אומרים, יודעים מה יקרה אם יתמוטט הענף החקלאי אבל רוצים לקנות בזול על הגב של החקלאים
וכל עוד לא יתאחדו החקלאים ויעצרו את כל שיווק התוצרת כדי לראות מה קורה *כשאי אפשר להביא מחול* החקלאים ימשיכו לעבוד ולבכות, מצבם רק יחמיר וכתוצאה מכך ברגעי משבר עולמי כמו שמתחיל להתהוות עכשיו תהיה בעיה רצינית..
זה כבר לא סין שעוצרת את אליאקספרס. זה הרבה יותר מזה.
המכשפה חושבת שהעניןן קצת יותר מסובך מזה. כאוחזת בשני קצוות השוט אני יודעת שכן, אני רוצה לקנות בזול מצד אחד ומצד שני אני רוצה להרוויח כחקלאית.
אני יודעת שהחקלאי באמת לא מקבל את המחיר שבו עקרת הבית הממוצעת קונה בסופר ופערי התיווך מטורפים ולכן מעריכה כל חקלאי שבוחר להגיד עזבו אותי מרמי לוי, אני אמכור בעצמי ישר מהשדה לעקרת הבית. אני מבינה את חשיבות החקלאות במדינה הקטנה שלנו ולפעמים יש שיקולים גדולים וחשובים יותר מכסף (שיכול להיות שבסופו של דבר יצטרפו ויבואו לידי ביטוי דווקא מבחינה כספית וכלכלית)
אם חקלאות כאן מולדת כאן.
ובכל מקרה עם או בלי קשר המכשפה חושבת שכדור הארץ חדור מוטיבציה להיפטר מאיתנו הקרציות ומתגרד ללא הרף.
