היה לה את החיוך הלבבי הרגיל שלה כשפתחה את הדלת, זה שהמיס אותי בפעם הראשונה שפגשתי בה. היא חיבקה אותי במבואה כמו בכל שבוע, חיבוק חברי ללא מעצורים. הרחתי את הבושם שלה.
היא הובילה אותי לסלון. הוא כבר הספיק להגיע לפני, והם ישבו ושוחחו לפני שהגעתי. ניהלנו את הסמול-טוק הרגיל, כמו בפעם הקודמת. מה נשמע, איך בלימודים, איך בעבודה החדשה. היא נשמעה כמעט מתנצלת כשאמרה שיש לה פגישה נוספת בתשע בערב אחרינו. לא היה אכפת לי. היא שאלה איך אני מרגיש אחרי שבוע אחרון. משכתי בכתפי, והיא הנהנה.
אחר כך השתררה השתיקה המביכה, כמו בפעם הקודמת, כששנינו פשטנו באיטיות המגושמת שלנו את בגדנו והנחנו אותם בפינת החדר, מקופלים. עמדנו מולה, עירומים. היא נטלה את ידי ועזרה לי להתמקם ברגליים מפושקות מול הספה. שמעתי אותו נע מאחורי. הרגשתי את אצבעותיה מושחות את חומר הסיכה הקר בעדינות האופיינית לה, ואחר כך אותו, דוחף פנימה בעקשנות הטיפוסית לו. הוא לא היה גדול במיוחד, וכבר הייתי רגיל אליו. עצמתי את עיני והתרכזתי בתחושה.
היא הסתכלה עלינו - עליו, נכנס ויוצא בתנועות אגן מחזוריות, נחיריו מורחבים מעט, רתום למטרה לשמה הגיע; ועלי, שעון על הספה, במבט מרוחק מעט, מנסה להתרכז בתחושה. היא אהבה תמיד לראות את האיבר שלי מתנדנד בין רגלי כמטוטלת בשעה שחדר אלי, שריד לגבריות שלא היה בה צורך בסלון שלה.
היא ליטפה את זרועי בעדנה. בכל זמן אחר הייתי מתמסר לה, אבל הפעם קיוויתי בסתר ליבי שתפסיק. המגע הנשי שלה הסיח את דעתי, בשעה שניסיתי למקד את עצמי בתחושות שבאקט. קיוויתי שהשבוע סוף סוף אגמור. אלה היו החוקים שלה. ימי שלישי בערב, אצלה בסלון, אני והוא. היה אסור לי לגעת בעצמי, לא במהלך השבוע, לא עכשיו. "אם תרצה לגמור," אמרה לי בהתחלה, "זה יוכל לקרות רק בדרך אחת: בלי ידיים, כשהוא בתוכך." זה היה השבוע הרביעי, ולא ידעתי אם אוכל לשאת עוד שבוע של התנזרות. כל יום היה מאבק בפני עצמו. בשבועיים הראשונים קיוויתי שזה לא יקרה. עכשיו רק קיוויתי שזה כבר יסתיים, שאוכל לנסות ולחזור לאיזשהו סוג של נורמליות. איך היא בכלל שיכנעה אותי לעשות משהו כזה? הייתה לה דרך מיוחדת, מכושפת, להשיג את מה שרצתה.
ידיה פתחו אט אט את הכפתורים שבחולצה שלה, והיא פשטה אותה, ואחריה את החזייה. היו לה שדיים מושלמים, זקורים, והיא נעמדה לפנינו. "משהו בשביל שניכם," אמרה, וחייכה את אחד החיוכים המסתוריים שלה. הרגשתי אותו מגביר את הקצב מאחורי, ותהיתי למי משנינו זה יעזור לגמור קודם.
