היא השעינה את ראשה על חזי. שנינו התנשפנו בכבדות, וניסינו להשיב לעצמנו מעטה של יישוב דעת. איבר הפלסטיק שלה עוד היה קבור בתוכי, והזרע שפלטתי טפטף לאיטו במורד בטני.
"הוא רוצה להצטרף בפעם הבאה," היא אמרה, אחרי שנרגענו מעט. שתקתי. ידעתי שבשלב מסוים היא תעלה אותו שוב. עמוק בפנים רציתי להחליף נושא, אבל ידעתי שעדיף לתת לה לבטא את עצמה.
"הוא לא יעשה כלום," המשיכה. "הוא רק יסתכל. הוא ישב שם בפינה של החדר ואולי יגע בעצמו. הוא אפילו לא יוציא הגה. אתה לא תדע שהוא כאן."
"אני לא יודע," מלמלתי. "אנחנו לא יכולים להמשיך ככה, רק שנינו?"
"אני אשיג לך כיסוי עיניים," אמרה. "לא תצטרך אפילו לראות כלום. מכסימום תשמע משהו. אמרתי לך כשהתחלנו שאולי הוא ירצה להסתכל. נראה לי שהוא סקרן. סיפרתי לו כמה חזק אתה גומר, בלי בכלל לגעת בעצמך."
שכבנו כך רגעים ספורים, ואז חשתי בתנועות הקטנות של האגן שלה, ובאיבר שעוד נותר בי. היא ידעה כמה אני חלש כשהיא מחככת את בלוטת הערמונית שלי, והיא ניצלה זאת היטב. "אני מבטיחה לפצות אותך אחר-כך. נעשה מה שתרצה," ציחקקה, וידה החלה לתת לי את הסטירות הקטנות שאהבה לתת בעודה פוערת אותי. התחלתי להזדקר שוב. "אתה לא סומך עלי?"
* * * *
שמעתי את הדלת נפתחת, ואחריה, במעומעם, את הצעדים של שניהם: זוג רגליים עדין, יחף, חינני, והשני כבד. שניהם התקרבו, והיא נגעה בריפרוף ובעדינות בכתפי, כדי להרגיע אותי. חשתי בפעימות הלב שלי, אבל כיסוי העיניים באמת עזר. האוזניות הכבדות שדאגה שאעטה מיסכו גם את רוב הרעשים. ידעתי שבמוקדם או במאוחר היא תסיים והוא ילך, כמו שהבטיחה. רציתי שרק נהיה שוב שנינו, כמו תמיד.
כרעתי במרכז המיטה על ארבע, עירום, בראש מושפל. היה נדמה לי ששמעתי את שניהם מתנשקים, ואז אותו מתיישב על הכיסא; היה קשה להבחין בין הרעשים השונים, והם התערבבו יחד . לא ידעתי אם התפשט בסלון או שנותר עם בגדים. הרגשתי את המיטה נעה, וידעתי שהיא טיפסה עליה וכעת מתמקמת מאחורי, בין רגלי הפשוקות לרווחה. ידיה העדינות מרחו בנדיבות את חומר הסיכה, ואצבע אחת, עדינה, מצאה את דרכה לתוכי. אליה הצטרפה אצבע נוספת, וכשחשה שאני משומן מספיק, משכה אותן. לא חשתי בחסרונן זמן רב; עד מהרה היא הצמידה את הראש המשומן אל פי הטבעת שלי.
חשתי בלחץ המוכר ואחריו בתחושת המלאות. הטקסטורה הייתה שונה מהרגיל, והסיליקון הרגיש רך וחמים יותר מתמיד. תהיתי האם היא רכשה צעצוע חדש למען המאורע, אך לא היה לי זמן לנסות ולהיזכר. עד מהרה הציפה אותי צמרמורת מענגת וקימרתי את גבי כדי להקל עליה. ידיה אחזו במותני בכוח. התנועות שלה היו אף הן שונות, חייתיות יותר, וזוית החדירה גרמה לראש האיבר לפגוע ישירות בבלוטת הערמונית שלי. היא בעלה אותי בפראות שלא הכרתי, והתמסרתי לתחושת הצמרמורת.
כמעט הצטערתי כשקפאה בתוכי. ידיה לחצו על מותני בכוח, והזמן קפא מלכת. אז נעה לאחור והותירה אותי פעור וריק. חשבתי ששמעתי אותם מדברים שוב, ואחריה מתרחקים לסלון. שיערתי שהוא מתלבש ושהיא נושקת לו לשלום. המתנתי לה מבלי לזוז. כשחזרה, היא הסירה את הכיסוי והאוזניות נשקה לי ושלחה אותי לאמבטיה כדי להתנקות.
* * * *
מאוחר יותר, כשהיינו לבד, והיא גהרה מעלי בחיוך מלטף. "היית ילד טוב היום," גירגרה, והניעה את האגן שלה. הפראות מקודם נעלמה, והעדינות שבה ותפסה את מקומה. "אמרתי לך לסמוך עלי. לא נהנית?"
הנהנתי, וחשבתי על הקונדום המשומש שמצאתי בפח האשפה באמבטיה, בעודה מפשקת את רגלי כדי להקל עליה לחדור לתוכי לעומק.
