אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומנו של מתלבט

חיי אישם בדרום הרחוק, רחוק רחוק מהעולם ה"אמיתי" כלומר מדינת ת"א וסביבתה. לכן אני רואה את עצמי כחובב במצור, כמפלצת כלואה, כרעב במדבר האין סופי...
לפני 4 חודשים. 23 ביוני 2021, 10:20

אתחיל ואומר כי אני עובד במפעל ששיך לתעשיה די מלוכלך וזה דבר טוב!!! גם כך עם מעט הנשים שיש כאן קשה לי כשהן עוברת לידי, במיוחד עכשיו בקיץ, בשמלות מתנפנפות ונעלי עקב. אני מפחד לחשוב מה היה קורה לי אם הייתי עובד באיזה משרד, משרד שלבוש נשי רשמי היה הסטנדרט...

 

הלכתי לקחת עט מהמשרד ליד, שניה של חוסר תשומת לב וסלסלת העטים מצא את עצמה על הרצפה. ירדתי על ברכי והתחלתי לאסוף את העטים המתגלגים ושאר הזבל שאנשים שומרים בסלסלות שכאלו.

בעודי עומד על ברכי היא נכנסה. ללא ספק אחת הנשים עם הרגלים היותר יפות שיש כאן, אחת שתמיד תדע להתאים את המכנס לחולצה לנעל ותמיד תראה הכי מתוקתקת. היום היא הגיע עם שמלת קיץ מתנפנפת וסנדלי עקב שהיה לי קשה שלא לבהות בהן כל פעם שעברה לידי. 

נכנסה ונעמדה קרוב אלי, ממש קרוב, כלכך קרוב שקצה הסנדל ליטף לי את היד. לשניה העולם החשיך ודגדוג נעים עלה בכל גופי. הדגדוג הגיע בסופו של מה שהרגיש כנצח לראשי, היא לא ראתה אותי? בטעות היא כמעט ודרכה לי על היד? לקום? לברוח? מה לעשות???

מרוב בלבול והיסטוריה קלה, התקופפתי ונתתי לה נשיקה על כף הרגל. נשיקה טובה, נשיקה עם הלשון, כזו שאומרת לך שכף הרגל הזו קיבלה יחס טוב על הבוקר מקלחת וקרם לחות בריח של לימון...

זה הרגיש כמו נצח, אבל נמשך שניה בודדת וכף הרגל המדהימה הזו התרחקה ממני...

לאן הלכה? למה? היא בורחת? היא הולכת לבעוט לי בפרצוף? היא הולכת לצרוח לעזרה? ממקומי על הרצפה הרמתי מבט חושש למעלה, היא עמדה ליד הדלת ולהפתעתי המוחלטת נעלה אותה וחזרה לעמוד לידי עם חיוך קשה להבנה מרוח על פניה. לא בטוח מה עבר לי בראש באותו הרגע, אך לא לקח לי יותר משתי שניות להעביר את הלשון שלי בין בהונות כף רגלה. הריח היה מדהים והטעם כזה ששיגע את כל גופי.

סיימתי עם כף רגל אחת והבאתי לעבור לשניה, כאשר היא אמרה "התרומם". הרמתי את הראש רק כדי לגלות שאני מוקף בשמלתה, מולי התגלה תחתון פרחוני עם שולי מתחרה שכתם רטוב התחיל להכתים אותו, בשלב הזה כבר לא היססתי וצללתי פנימה. 

לפתע כבר היה לי מאוד לא נוח בתחתונים שלי, אך בעודי נאבק להצליח לפתוח את מכנסי בשעה שאני שותה מן הדגדן שלה, מישהו דפק בדלת. שנינו קפצנו בבהלה, אני קיבלתי ברך לפנים והיא כימעט ונפלה על שולחנה.

אני די בטוח שנראנו די מסודרים כשהיא פתחה את הדלת, למרות שלהכל היה  מהריח המטורף שלה שטיפטף בכל מקום.

 

כבר הרבה זמן שאני מגניב מבטים עליה, אם הייתם אומרים לי אתמול שהיא גם בקטע הזה הייתי כנראה צוחק. אני מתקשה לחשוב כרגע באופן הגיוני איך זה יתגלגל מכאן, אך מבטיח לכתוב שכזה יקרה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י