סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומנו של מתלבט

חיי אישם בדרום הרחוק, רחוק רחוק מהעולם ה"אמיתי" כלומר מדינת ת"א וסביבתה. לכן אני רואה את עצמי כחובב במצור, כמפלצת כלואה, כרעב במדבר האין סופי...
לפני 3 שנים. 7 ביולי 2021 בשעה 11:11

כבר כמעט שבועיים מאז התקרית בה גיליתי כי היושבת במשרד לידי ממש נהנת כאשר אני יורד לה. ובשעה טוב הצלחנו להגיע להסכמה...

אני יורד לה (בכל פעם שהיא פנויה ומתחשק לה לקבל פינוק) ובתמורה (אם אני מנקה הכל) היא מרשה לי לגמור לה על כפות הרגליים.

הבעיה, היא כמובן, למצוא את הזמן בו לא ינסו להפריע לנו. גם כאשר אנחנו נועלים את הדלת, כל דפיקה מקפיצה את שנינו מתוך עורנו. היום, בזמן שרוב האנשים הלכו לצהריים, היא עברה ליד משרדי ולשלב לי קריצה. ישר התיצבתי על ארבע ליד כיסא ונתתי את כל כולי לספק אותה. 

אני מתקשה לתאר במילים את עוצמת החוויה, הטעם והריח המשגעים שלה...

היום היא לא הרשתה לי לגמור על רגילה, כי באה עם גרביונים, אך לא הצלחתי להתאפק וכאשר גמרתי חלק מהזרע הכתים את הגרביונים. 

היא ממש כעסה, מקווה שזה לא ימנע ממנה לתת לי להמשיך ולרדת לה.

 

 

פתק לעצמי.

לפעם הבא להביא גרביונים בתיק לתקלות שכאלו...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י