יומנו של מתלבט

כפי שכתבתי בעבר הילה התחילה לעבוד כאן לא מזמן ויצא לנו, באופן די מפתיע לשנינו, למצוא אותי עומד על ברכי ונותן לה עיסוי מפנק במיוחד לכפות הרגליים.

מאז, החלפנו חיוכים, ליטוף מזדמן אך לא ממש יצא לנו למצוא את עצמו לבד, עד היום...

היה אצלנו בעבודה איזו הרצאה בנושא בטיחות, מההרצאות המשעממות שכל מפעל מחוייב להעביר מדי פעם בפעם. בסוף ההרצאה היא נשארה לסדר והחלטתי שזו הזדמנות פז לתפוס כמה רגעים לבד. נעמדתי ליד הדלת והתחלנו לדבר, סתם שיחה, עד שהצלחתי לאסוף מספיק אומץ ולשאול אותה אם תרצה לקבל עוד עיסוי לכף הרגל. לשניה היא נראתה כמו איילה מבוהלת שנתפסה באור רכב חולף, הרימה את ראשה במבט מבוהל ועיניים שהתרוצצו לכל עבר. נראה כי רק עכשיו שמה לב שאנחנו לגמרי לבד...

לפני שממש הספיקה לענות, נעלתי את הדלת, ניגשתי והדפתי אותה לאחד הכיסאות הפזורים בחדר. אני כלכך אוהב את הבהונות השמנמנות שלה, הן מרגישות כלכך נכון בתוך פי. עיסתי, ליקקתי ומצצתי במשך כמה דקות עד ששאלה במבט תוהה האם אני באמת נהנה מזה? כתשובה הפשלת את מכנסי וחשפתי את זקפתי, המשכתי עם רגל אחת בפה והשניה מחככת את עברי הזקור עד שגמרתי. 

אני די בטוח שזה בא לה כהפתעה גמורה, כי המבט הנדהם למראה זרעי המטפטף בין בהונתיה היה פשוט יפיפה. נראה שהיא לא בטוחה מה עושים עכשיו, אז שניה לפני שקמה התחלתי ללקק את זרעי מכף רגלה. גמרתי, אמרתי תודה ונתתי לה נשיקה על הפה. היה רגע של רתיעה אך הוא חלף בשניה והפך לנשיקה לוהטת שנמשכה עד אין קץ...

נראה לי שמצאתי יזיזה חדשה...