התיקון

I was dreaming about you last night. It was a long sweet dream and I didn't want to wake up from it. You were like those (oh so sexy) Greek mythology gods, half human and half animal. You were so beautiful, but that was the realistic part of the dream. 

We were doing things that could never happen in the real life. 

I wonder what is it about you that makes  me want you so much. I know it's your eyes, but I know there is much more. 

Maybe this being so impossible but yet possible. 

I woke up smiling with an urge to fill my body with yours. Please come. 

לא עליך אני מוותרת. אלא עלי. 

מצאתי אותו, שבור בגוף ושלם בנפש. אולי הוא יהיה מרפא לי. 

בערך כמו פלסטר על פצע טראומה מדמם. 

פיסה אחר פיסה

של ליבי

פורמת בעדינות 

אותך ממני

את מה שרציתי שתהיה

את מה שרציתי שיהיה לנו

רק להפסיק לרצות

רק להפסיק לחלום

להפסיק לרצות אותך כל כך

להפסיק לרצות אותי. 

Piece by piece of my bleeding heart

I will unlock you from me

All that I wanted you to be

All that I wanted to have with you

last wish. Just stop wanting  just stop dreaming 

stop wanting you so much

. stop wanting me

אני נזכרת שוב, שלא רצינו את אותו הדבר.  אני דמיינתי שאוכל למצוא אצלך את מה שחסר לי, שאנחנו חסרים את אותו הדבר, אבל הבנתי שוב ושוב שלא. ובכל זאת נשארתי מול הראי. 

הלוואי שלא אשכח את זה יותר. הלוואי שהשריון שזנחתי מאז שהגעת עדיין מתאים למידותיי, שאוכל בקלות לעטות אותו, לחבר אותו אלי, שלא יחרוק ולא ישרוט אותי כי אני גם ככה כואבת כל כך. 

אני לא מאשימה אותך. אני מאשימה אותי שהאמנתי שייתכן. זה היה ברור מהשיחה הראשונה שלנו. בכל מאודי. אני לא יכולה לשכוח את זה. ואני שמחה בשבילך שאתה צריך רק את זה. חסר רק את זה. ומבטיחה שאתן את מה שאתה חסר כל כך. אבל לא אבקש יותר את מה שאני חסרה. 

לנשום רק עד כמה שמספיק ולא טיפה אחת יותר. לשחות רק בשביל להצליח לצוף. לא לרצות. לשכוח. לשכוח. לא לרצות. ולא להאמין. 

אהה ליבי. כמה עוד אתעלל בך. כמה גמישות עוד נותרה בקירותייך שאוכל להמשיך להלום בהם ואתה בשלך פועם כפי הסדר. בידיים חשופות לשרוט את הלב הזה האדיש המתעלם להטיח את הגוף המותש על סורגיו להתעלף. בתוך אבדן החושים ניתן לשמוע את הלמות הלב מהדהד ולא מרפה ממני. אני מנסה ולא מצליחה לשכנע אותו. בתחילה במתק שפתיים אבל מהר מאוד בצרחות מאבדת שליטה. הקצב שלו הפעימות הכפולות. זה רק מסתמים נסגרים ונפתחים, אני הרי יודעת. אהה ליבי, כמה עוד אתעלל בי.

רק שלא יגע בי

רק שלא יגע בי

רק שלא יגע בי

רק שלא יגע בי

רק שלא

וכל הדברים שהייתי מוכנה לעשות השבוע רק בשביל שמישהו יגע בי

שוב אני מחושמלת מתשוקה. חשמלית ושמה תשוקה. בנקבוביות העור, מתחת לציפורניים, ברווח שבין העפעפיים, על השפתיים, בכל קצה עצב. כל נשימה. זה ימים כאלה שזה אופף אותי כמו ריח יסמין בקיץ ולא מרפה. מזמזם לי בראש בזמזום נעים עד בלתי נסבל. ואז אני הכי צריכה אותך. ובכלל שכך, ובגלל שלא, אז אני נצרכת לאחרים. אולי אני עושה בהם שימוש ציני, אבל לפחות אני מוצצת נהדר.
ולא, זה לא עוזר לגמור. כבר גמרתי פעמיים היום, אחת מהן עם double penetration עם שני פלאגים. זה לא משחרר אותי כהוא זה מהצורך שלי בבשרך. בחומך. בשפתייך. בלשונך. בזכרותך המוענקת לי כפרס. זקוקה לגופך שיעשה בי פוגרום תאווה. אני פצצת תאווה מהלכת ומישהו צריך לספוג את הרסיסים של זה ורק אתה יכול.
חשמלית ושמה תשוקה.

I just need you to come here and hold me for a few moments. That's all. 

is just wanting someone so bad makes you so sexy? 

Wonderland, June, 2017