לפני 8 שנים. 17 ביולי 2016 בשעה 0:48
אתה.
אנחנו מכירים רק מעט.
מאז שהופעת בחיי
כל פעם שסערה גלשה לחיי
ואיימה לטלטל את עולמי
במשפט אחד
קצר וקולע בדרך כלל
הצלחת להשקיט את הים
להרגיע את החשש.
כאילו יש לך את התשובות לכל השאלות שלי
את המילים המרגיעות לכל הפחדים שלי
את הפתרון לכל ההתלבטויות שלי
את המילה הנכונה לגרש ממני כל צל.
יש בך שקט בטוח כזה
שהוא ההיפך מכל מה שאני
וזה מקסים
וזה מושך
וזה עושה לי להרגיש בטוח לידך.
אבל מה שהכי מטריף
זה שמה שבא לי כרגע
ממש בא לי כרגע,
הוא לנפץ את השקט הזה
להביא אותך אל עין הסערה
לשחק איתך
לגלות את הזאב שבך
לחשוף את החיה הטורפת
ולהגיש לזאב את
בשר האיילה המורעבת שלי.
ולהיות שלך.
עוד מעט.