- חולמת את חלום ליל קיץ שלי.
חופשת מולדת.
מלון מפואר על קו החוף של דרום תל אביב בואכה יפו.
כמה אני מתגעגעת לים. ועוד יותר אני מתגעגעת לחוף שלי.
אני אלבש ג׳ינס, מתחת חוטיני. טי שירט לבנה שבטן של שישה חודשים מתעגלת מעליה. יחפה. בלי איפור. מוכנה.
כמו מאסטר, תיתן לי לחכות. לא תגיד מתי אתה מתכנן להגיע.
אני אשב בחדר, עם קפה קר, על כורסא, מביטה בים. מחכה.
ואז תגיע.
אחרי(?) שנים אוהבות, מתוקות ומיוסרות יחד.
ועוד יותר שנים של כעס ושנאה.
ואחרי החודשים האלה. המטורפים. הנרגשים. המחרמנים. מלאי תשוקה ולהט.
חודשים של אהבה וירטואלית. של להתקלף. ולהיחשף במקומות הכי חבויים.
פתאום תהיה באמת.
אמיתי. איתי בחדר.
ברור לך שאני אהיה חסרת נשימה ולא אוכל להוציא מילה מהפה...
סוף סוף. כמה התגעגעתי.
לטבוע בעינים שלך.
לגעת לך בפנים. בשפתיים.
לשים את היד שלי על החזה שלך.
להרגיש את הלב.
הלוואי שהייתי ממשיכה לספר.
אבל כמו שנועדתי להיות הכלבה שלך.
אז עכשיו אני כלבת השמירה. שומרת עליך. עלי. עלינו.
אז אני לא ממשיכה. המשך הפנטזיה הזו תישאר בראש שלי. את הבתולין שלי כבר הבטחתי לך. ואני אקח את שלך בכל כך הרבה עונג ואהבה.
מאסטר אהוב שלי. אחד ויחיד. אני כל כך רחוקה. וקוראת לך. בוא.
בוא...
מה זה עוד כמה חודשים, לעומת כל כך הרבה שנים...
"If we shadows have offended,
Think but this, and all is mended,
That you have but slumbered here
While these visions did appear.
And this weak and idle theme,
No more yielding but a dream,
Gentles, do not reprehend:
If you pardon, we will mend:
And, as I am an honest Puck,
If we have unearned luck
Now to 'scape the serpent's tongue,
We will make amends ere long;
Else the Puck a liar call;
So, good night unto you all."
William Shakespeare, A Midsummer Night's Dream
״אם קצת הגזמנו, בני הצל,
יורשה-נא כך להתנצל:
חישבו שכל זה רק היה
אשליה והזיה.
מחזה שולי פּעוּט,
רק חלום, לא מציאוּת
אין שום נזק לספּר.
תסלחו – וּנְשפּר.״
שייקספיר. חלום ליל קיץ.