יומיים ירד גשם. גשם זכוכיתי ודקיק. גשם אחר עם צליל אחר. וגם הריח אחר. גשם-טיפות-קפואות-כקרח-לא-ממש-מרטיב-הכל-פה-בכאילו-לא-באמת-נוגע-בך-כל-כך-יפה-פה-כמו-בתוך-גלויה-יפה-שבא-למות.
בקתה בלב יער אין נפש חיה מסביב. לשבת ליד האח בחושך להקשיב ללחישת האש בעץ המתכלה ריח מתוק של עשן רוצה אותך נורא ערומה על השטיח שלפני האח עכשיו אני מבינה שהגוף בוער אליך יותר מהלהבות תעשה בי כרצונך תפשק תבעל תלטף ותענג תחדור בכל צורה רק תיקח אותי אליך.
אני אשב ערומה ומכונסת אל מול האש תתקרב ותנשק אותי בצוואר מנשיקות גן העדן שלך ביד אחת תמשוך בצמה ביד השניה תחפון שד עורג למגעך תצבוט לי את הפטמה אתה כבר יודע שזה סוג הכאב שמטריף אותי יותר מהכל. אני רוצה שתכסה עם ידך את הפה שלי ותחדור באצבעות היד השניה אל הרטיבות הפועמת והמשתוקקת שלי. אין נפש חיה מסביב רק יער, לא ישמעו את הצעקות, את ההצלפות, את השאגות שלך. תבעל אותי על ארבע מול האש. תעשה לי לגנוח ולגמור. קח אותי. אני שלך. עשה בי כרצונך. זה מתוק וזה איום. אני כל כך מתגעגעת אדון שלי. להיות שלך.
