אישה בקרחת של יער. היא מרגישה שהיא קטנה אז נקרא לה הקטנה. אור של טרום שחר שמלה לבנה דקיקה מרפרפת על גופה. יש לה כתפיים משורטטות ויפות וזרועות חזקות. הצוואר ארוך ודקיק, כזה שאפשר כמעט להקיף ביד אחת. והידיים שלה קטנות, כמעט ידי ילדה, אלמלא השנים שמצויירות עליהן בקווים עדינים.
החזה שלה קטן, כזה שאפשר לחפון בכף יד. צינת טרום שחר מדגדגת לה את השדיים. היא מצטמררת.
יש לה מתניים קטנות ועל הבטן השרירית אפשר לקרוא את החיים שהיא הביאה. היא אפילו לא טרחה ללבוש תחתונים סביב האגן העגלגל שלה. פשוט כי אין לה צורך הכיסויים האלה מולו.
העשבים מלטפים לה את כפות הרגליים והזרדים דוקרים וזה נעים לה. השיער שלה בהיר וארוך ובהירות גם העינים. והמבט שלה גם הוא בהיר. בהיר ומופתע. ומחייך.
היא מחייכת כי היא רואה את הדוב. הדוב הזה שעומד שם בצד האפל של הקרחת. גוף גדול זכרי ומפואר. כתפיים ענקיות או כך הן נדמות לה. זרועות חזקות וכפות ידיים גדולות בדיוק כמו שהיא אוהבת. עינים בהירות שמבטן טוב, וניצוץ של פרא מבליח בהן. היא נעמדת במרחק בטוח ממנו ומישירה מבט אל חיית הפרא הזו. חיית הפרא שלה. משהו בגוף שלה נדרך או יותר נכון לומר-מזדקר. הלב שלה יוצא אליו. אל גופו, אל קרבתו, אל פעימותיו. אל האופן שבו הוא אוחז בה ומעביר את הציפורניים שלו בעדינות מושלמת על החזה שלה. אל ההרגשה הזו שהיא בגופה, בקרבתה, בפעימותיה מעירה בו את חיית הפרא.
אישה קטנה בקרחת יער טרום שחר מישירה מבט אל חיית הפרא הרעבה. המבט של האישה הוא חייתי. ראשוני. ולרגע גם האישה היא חיית פרא רעבה. הוא מחזיר לה את אותו המבט ומזמין אותה אליו. היא מתקרבת והלב שלה רץ באלפי פעימות וקולות ומתחשק לה לכרוע וליילל כמו זאבה. אבל ליד הדוב צריך להיזהר. היא סובבת סביבו מספיק קרוב כדי לנשום את הריח שלו אבל מסםיק רחוק בשביל לא לגעת. ברגע של חולשה כשהוא בגבו אליה היא מושיטה ידה הקטנה לגעת בו, רק לרגע. הוא מסובב ראשו וגוער בה בנהמה וסוטר לפניה. לחיה מאדימה. הלב שבין רגליה מתכווץ מעונג.
פנים אל פנים. קרוב שאפשר להרגיש את הבל הפה. לנשום את אותו אוויר. זמן אוויר. הוא מסיר כתפייה של שמלה מהכתף. היא נרעדת. כתפיה שניה מוסרת והשמלה נושרת בדממה. היא שלו. אישה-של-דוב. הדוב חושף שינים ומגרגר בתאווה והאישה מושיטה יד אל לחי. החזה שלה עולה ויורד בהתפעמות אל מולו והיא רוצה שייקח אותה אליו. זמן רב היא חיכתה לרגע שבו יתאחדו והנה עוד רגע הם פועמים יחד.
תוך שניות הכל מתערבב. גוף נכרך בגוף ידיים מושטות גוף נשרט נדרך נפתח. אישה נלקחת דוב מתמסר. פעימות הולמות זו בזו במחול אינסופי של תשוקה שכבר לא ניתן לאצור וזה עוטף אותם כמו קסם. הקטנה של הקוסם.
