לפני 16 שנים. 28 באפריל 2008 בשעה 10:01
עוד דרך ללגרום לבחורים להתחיל איתך...
(למרות שאם את יכולה להרשות לעצמך ללבוש משהו כזה, כנראה שהם לבד יתחילו איתך... 😄 )
והאמא הפולנית היתה אומרת:
"נו, לא חבל על החצאית..?"
שוט של כאב
חוויות, סיפורים קצרצרים והגיגים על החיים, היקום, הבדסמ וכל השארלפני 16 שנים. 27 באפריל 2008 בשעה 8:27
שלט אמיתי מירושלים.
זה היה מאד מצחיק
אם זה לא היה כל כך עצוב...
---------------------------------------------------------------------------------
הדבר הנכון בזמן הנכון
-----------------------------
אדון סמיט מתעורר בבוקר עם כאב ראש נוראי, הוא בקושי פוקח את עיניו ורואה על השידה מימינו כוס מים ושני כדורי אספירין.
הוא גם מבחין שהחדר מצוחצח. הוא קם ורואה פתק בכתב ידה של אשתו:
"מתוק, שיהיה לך בוקר טוב. ארוחת בוקר חמה מחכה לך בתנור, אני בקניות, אוהבת אותך".
בדרכו למטבח שם לב לניקיון הבית ובמטבח מצא ארוחה דשנה ואת בנו יושב ואוכל. "בני, מה קרה פה ?"
ענה לו הבן: "אתמול חזרת הביתה ב -3 לפנות בוקר שיכור לגמרי, שברת את הכיסא במטבח, הכנסת לעצמך פנס בעין והקאת על הספה".
מבולבל לגמרי שאל אדון סמיט: "אז למה הכל מסודר ומבריק ועוד יש לי ארוחת בוקר בתנור ?"
"אה, זה פשוט מאוד, אחרי שהקאת אמא הכניסה אותך למקלחת, וכשהיא ניסתה להוריד לך את המכנסיים צעקת עליה:
"היי גברתי, תעזבי אותי, אני גבר נשוי !"
ומכאן המסקנה המתבקשת : החיים נראים אחרת לגמרי כשיודעים לומר
את הדבר הנכון
בזמן הנכון...
לפני 16 שנים. 21 באפריל 2008 בשעה 11:23
נראה לכם מוכר, ה"בד"?
אם לא, הנה עוד שני רמזים, למי שממש לא קלט...
חג שמח לקהל הקוראים,
ומי ייתן ותשתמשו בכמויות קונדומים כמו בתמונות... :)
לפני 16 שנים. 17 באפריל 2008 בשעה 11:25
לפני 16 שנים. 16 באפריל 2008 בשעה 8:14
איש אחד זומן לבדיקת חשבונותיו במס הכנסה.
הוא שאל את הרואה חשבון שלו איך כדאי לו להתלבש?
" תלבש את הבגדים הכי גרועים שלך ונעלים קרועות, שיחשבו שאתה עני מרוד ".
הוא שאל את עורך הדין שלו את אותה שאלה, אבל קיבל תשובה הפוכה:
עורך הדין אמר: " אל תיתן להם להפחיד אותך. תלבש חליפה מפוארת ועניבה ".
די מבולבל פנה האיש לרבי , שיתף אותו בקונפליקט וביקש את עצתו.
" אני אספר לך סיפור ", אמר לו הרבי.
" בחורה שעמדה להינשא שאלה את אמה בליל החתונה מה ללבוש?
' לבשי כותונת מבד עבה, ארוכה, שתגיע לך עד הצוואר מצד אחד ועד גרבי הצמר מהצד השני '
ענתה לה האם. אך כשהבחורה שאלה את חברתה הטובה מה ללבוש ענתה החברה :
' לבשי את הכותונת הכי סקסית והכי חושפנית שיש לך '.
האיש לא הבין : " אבל רבי, מה הקשר בין זה לבין הבעיה שלי עם מס הכנסה ?"
" זה בכלל לא משנה מה תלבש ", ענה לו הרבי . "הולכים לזיין אותך בכל מקרה... "
--------------------------------------------------------------------------------------
--------------------------------------------------------------------------------------
It was a hot Saturday evening in the summer of 1960.
Fred had a date with Peggy Sue. He arrived at her house and rang the bell.
"Oh, come on in!" Peggy Sue's mother said as she welcomed Fred in.
"Have a seat in the living room. Would you like something to drink? Lemonade? Iced tea?"
"Iced tea, please," Fred said. Mom brought the iced tea.
"So, what are you and Peggy planning to do tonight?" she asked.
"Oh, probably catch a movie, then maybe grab a bite to eat at the malt
shop, maybe take a walk on the beach..."
"Peggy likes to Screw, you know," Mom informed him.
"Really?" Fred asked, eyebrows rose.
"Oh yes," the mother continued.
"When she goes out with her friends, that's all they do!"
"Is that so?" asked Fred, incredulous.
"Yes," said the mother.
"As a matter of fact, she'd Screw all night if we let her!"
"Well, thanks for the tip!" Fred said as he began thinking about alternate
plans for the evening.
A moment later Peggy Sue came down the stairs looking pretty as a picture, wearing a pink blouse and a hoop skirt, and with her hair tied back in a bouncy ponytail. She greeted Fred.
"Have fun, kids!" the mother said as they left.
Half an hour later, a completely dishevelled Peggy Sue burst into the house
and slammed the front door behind her.
"Twist! Mom!" she angrily yelled to the mother in the kitchen.
"The f****n dance is called the "Twist."
Fred had a date with Peggy Sue. He arrived at her house and rang the bell.
"Oh, come on in!" Peggy Sue's mother said as she welcomed Fred in.
"Have a seat in the living room. Would you like something to drink? Lemonade? Iced tea?"
"Iced tea, please," Fred said. Mom brought the iced tea.
"So, what are you and Peggy planning to do tonight?" she asked.
"Oh, probably catch a movie, then maybe grab a bite to eat at the malt
shop, maybe take a walk on the beach..."
"Peggy likes to Screw, you know," Mom informed him.
"Really?" Fred asked, eyebrows rose.
"Oh yes," the mother continued.
"When she goes out with her friends, that's all they do!"
"Is that so?" asked Fred, incredulous.
"Yes," said the mother.
"As a matter of fact, she'd Screw all night if we let her!"
"Well, thanks for the tip!" Fred said as he began thinking about alternate
plans for the evening.
A moment later Peggy Sue came down the stairs looking pretty as a picture, wearing a pink blouse and a hoop skirt, and with her hair tied back in a bouncy ponytail. She greeted Fred.
"Have fun, kids!" the mother said as they left.
Half an hour later, a completely dishevelled Peggy Sue burst into the house
and slammed the front door behind her.
"Twist! Mom!" she angrily yelled to the mother in the kitchen.
"The f****n dance is called the "Twist."
--------------------------------------------------------------------------------------
אזהרה : שוביניזם טהור – הקריאה להנאת הקורא - ובאחריות הקוראת!
שאלה : אם כלבך נובח בדלת האחורית ואשתך צורחת בדלת הקדמית, למי תפתח את הדלת קודם?
תשובה: לכלב כמובן. כי הוא ישתוק ברגע שתכניס אותו
שאלה: למה יש הרבה תאונות אחרי שגברים שותים?
תשובה : כי הנשים צריכות לנהוג הביתה
שאלה : איך הופכים חתולה חמודה לכלבה עצבנית?
תשובה : מתחתנים איתה
שאלה : מה ההבדל בין תחתון גברי לנשי?
תשובה : בתחתון גברי דוחפים רגלים, בתחתון נשי דוחפים ידיים.
שאלה : מה המוטו של רווק מושבע?
תשובה : עדיף קרטון חלב במקרר מאשר פרה במטבח
שאלה : למה נשים מזייפות אורגזמה?
תשובה : כי הן חושבות שלגברים באמת אכפת
שאלה : מדוע לאישה שמורה המילה האחרונה בויכוח?
תשובה : כיוון שכל מה שיאמר הגבר אחרי זה יהיה התחלה של ויכוח חדש
שאלה : מה ההבדל בין אישה לעיט?
תשובה : העיט לפחות מחכה עד שתמות כדי לאכול את הלב שלך
שאלה : מדוע אין רופא גברים כמו שיש רופא נשים?
תשובה : כיוון שלהיות גבר זה לא מחלה
לפני 16 שנים. 6 באפריל 2008 בשעה 13:47
שמעתם שהדולר מתחזק?
הנה, תראו....
----------------------------------------------------------------
----------------------------------------------------------------
סיפור עם מוסר השכל....
דחוף את הפרה שלך
חכם אחד טייל עם תלמידו הנאמן ביער כשמרחוק הבחין במקום בעל מראה דל ביותר.
הוא החליט לבקר שם לזמן קצר. בדרך הוא דיבר עם תלמידו על חשיבותם של ביקורים המאפשרים להכיר אנשים ועל הלמידה שרוכשים מחוויות כאלה.
כשהגיע, הוא ראה את הדלות של המקום ותושביו. בבית הישן וההרוס התגוררו זוג הורים ושלושת ילדיהם כולם יחפים ולבושים בבגדים קרועים ומלוכלכים. החכם התקרב לאיש, שהניח שהוא אב המשפחה ושאל אותו: "בסביבה זו אין מקורות עבודה וגם לא מרכזי מסחר, כיצד אתה ומשפחתך מצליחים לשרוד?"
האיש ענה לו בשקט: "חבר, יש לנו פרה קטנה. היא מניבה כמה ליטר חלב בכל יום. חלק מהתוצר אנו מחליפים עבור מזונות מסוימים בעיר הסמוכה, בחלק השני אנו מכינים יוגורט, גבינה וכד' לעצמנו וכך אנו שורדים."
החכם הודה לו על המידע, הסתכל סביבו מספר רגעים, בירך לשלום והלך. באמצע הדרך פנה לתלמידו וצווה לו: "חפש את הפרה הקטנה, קח אותה לתהום שם ממול ותדחוף אותה".
התלמיד המבועת התנגד למורו, התווכח עמו וניסה להניעו מבקשתו, הרי הפרה הקטנה הייתה אמצעי המחייה היחיד של אותה משפחה. אבל החכם הלך משם ולא ענה לו.
התלמיד המדוכא ביצע את פקודת מורו. הוא מצא את הפרה הקטנה, הוביל אותה עד לתהום הקרובה דחף אותה וראה כיצד היא מתגלגלת בין האבנים ומתה.
המראה הזה נשאר חרוט בזיכרונו...
כעבור מספר שנים, אכול רגשי חרטה, הצעיר החליט לעזוב את מורו ולחזור לאותו מקום כדי להתוודות בפני המשפחה ולעזור להם.
כסף לא היה לו, הוא החליט שיעבוד חינם בשבילם כדי לעזור להם לקנות פרה קטנה חדשה.
ככל שהתקרב למקום ראה שהסביבה השתנתה, העצים פרחו, הבית היה יפה ונקי והילדים שחקו בחצר .
הצעיר הרגיש עצוב ומאויש. הוא היה בטוח שהמשפחה הענייה נאלצה למכור את ביתה כדי לשרוד.
הוא החיש את צעדיו. כשהגיע לבית התקבל על ידי איש מאוד אדיב.
הצעיר שאל על המשפחה שהתגוררה בבית לפני מספר שנים. ענו לו שהמשפחה ממשיכה להתגורר במקום .
הוא לא הצליח להבין מה התרחש, הסתכל על הילדים והכיר אותם, הם נראו יותר גדולים ובריאים, אבל הם היו ללא ספק אותם ילדים שביקר אצלם עם מורו מספר שנים קודם.
הוא שיבח את מה שראה ושאל את האיש (בעליו של הפרה הקטנה):
"כיצד הצלחת לשפר את המקום ולשנות את חייך? "
האיש השיב לו בהתלהבות: "הייתה לנו פרה קטנה שנפלה לתהום ומתה, מאותו רגע היינו חייבים לעשות דברים אחרים ולפתח מיומנויות חדשות שקודם לא ידענו שאנו מסוגלים להן, ככה הצלחנו להגיע להישגים שהינך רואה".
לכל אחד מאתנו יש פרה קטנה , שמגבילה ועושה אותנו תלויים, שאינה מאפשרת לנו לפתח את כישורינו ויכולתנו.
אנו מסתפקים במה שהפרה הקטנה מייצרת. וכך מנציחים מצב של בינוניות, שאינו מאפשר לנו להסיר את הכיסוי מעינינו ולראות ולהגשים את יכולתנו האדירה.
מהי הפרה הקטנה שלך? כיצד תדחוף אותה מעל התהום ?
לפני 16 שנים. 6 באפריל 2008 בשעה 8:21
http://www.franckyperez.com/video.html
נשמע לא רע, לדעתי...
לפני 16 שנים. 6 באפריל 2008 בשעה 7:11
מי רוצה עין אחת כחולה?
לא האישון...כל העין....
ככה:
הכתבה: http://inventorspot.com/articles/worlds_first_eyeball_tattoo_12158%20%20%20%20%20%20%20%20%20%20%20%20%20%20%20%20%20%20%20%20%20%20%20%20%20%20%20%20
מסקנה: כשמישהו מתעצבן עליך ואומר לך שהוא תיכף יעשה לך עין כחולה,
אל תהיה בטוח שהוא מדבר על "פנס"...
אולי הוא סתם מקעקע עם אמביציות.
:)
לפני 16 שנים. 3 באפריל 2008 בשעה 9:22
זוג נשוי כבר 15 שנה ,אבל מה, בקושי עובד, פרנסה על הפנים.
כל החברים שלו מהצבא התעשרו, פתחו עסקים, קנו ג'יפים, מטיילים ולו אין מכונית אפילו.
המשכורת שלו דלה. הוא ואשתו ככה חיים.
כל יום ששי הוא פותח את העתון ומחפש מכונית. הוא רואה את המחירים של המכוניות והג'יפים והלב שלו נופל.
יום ששי אחד הוא פותח את העיתון ורואה מודעה:
"למכירה ג'יפ מרצדס חדש ב-1000$. בלבד ".
זה נשמע הזוי. הוא אמר, אני לא מאמין אבל אני אצלצל.
הוא מתקשר, עונה לו גברת מסביון והוא שואל אותה:
"גברת, זה אמיתי "?
היא אומרת לו: "כן. הראשון זוכה ".
הוא לא מאמין אבל אומר לעצמו, בוא נראה.
הוציא מהמגירה 1000$ אחרונים שהיו לו, הכניס למעטפה שם בכיס ונסע לשם.
הוא מגיע לסביון ,פותחת לו את הדלת איזו ליידי ..... אישה בת שמונים וכמה,
הוא ישר שואל אותה: "זה אמיתי "? היא אומרת לו: "כן ".
הוא אומר: "אני רוצה לראות".
היא פותחת לו את המוסך והוא רואה אוטו חדש לחלוטין.
הוא אומר לה, "גברת אני בחור ישר והגון , או שבגיל שלך את לא מבינה במכוניות,או שמישהו עובד עליך או שאת עובדת עלי. יש פה משהו. האוטו הזה שווה לפחות 400, 500 אלף שקל. למה את מוכרת את זה ב-1000$ " ?
היא אומרת לו: "בחורצ'יק, בגלל זה שאתה הגון אני אגיד לך את האמת. אני אספר לך את הסיפור שלי, הייתי נשואה 60 שנה, לפני חודש וחצי בעלי נפטר, השבוע פתחנו את הצוואה, בסעיף ראשון רשום שהבית בשבילי, בלי עין הרע תראה איזה בית יפה.
בסעיף שני רשום שהכסף בשבילי ובלי עין הרע יש מלא.
בסעיף שלישי רשום שהיתה לו מאהבת.
הוא מצווה עלי למכור את האוטו ולשלוח את הכסף למאהבת.
אני שונאת את הבת...ואני רוצה לנקום בה. כתוב בצוואה למכור את האוטו לא לתת את האוטו. שאלתי את עוה"ד והוא אמר לי שגם בדולר אחד מותר לי למכור את האוטו.
אבל, היא היתה איתו 5 שנים, כפרה 5 שנים. "
אמר לה: "חמודה שלי, שתהיה לך נקמה נהדרת." הוציא מהכיס ונתן לה את ה-$1000.
היא אומרת לו: "בחורצ'יק, אתה הגון, תהנה מהאוטו ".
לקח הבחור את האוטו למוסך בדקו אותו שעתיים שלוש, האוטו נפלא אין איתו שום בעיה.
נסע הביתה להשוויץ, עולה במדרגות לבשר לאשתו
ורואה שליח מהדאר יוצא מהדלת.
"מה אתה עושה פה "? הוא שואל
"הבאתי לאשתך מעטפה עם $1000".......
-----------------------------------------------------------------------------
מרצה מיוחד נשלח לגן כדי להחדיר בילדים תודעת חיסכון.
לאחר השיחה הוא ביקש מהילדים לשוחח בעניין עם משפחתם ויחד לגבש הצעות לחיסכון בתקציב של המשפחה.
שבוע לאחר מכן הגיע שוב המרצה וביקש לשמוע מהילדים מה נעשה בביתם. לשמחתו, הזאטוטים התייחסו לדבריו ברצינות וכל אחד מהם סיפר על אמצעי חיסכון שננקטו במשפחתם.
"אנחנו החלטנו לפטר את עוזרת הבית ולחלק את עבודות הבית בין כולנו"
יפה, הגיב המרצה.
"ואנחנו החלטנו לצמצם בסעודות הבשר גם בגלל שיקולים של בריאות וגם בגלל חיסכון בכסף."
"נבון מאוד" , הגיב המבוגר בעל הנסיון.
"ואנחנו, פיטרנו את אמא" גילה מושיקו...
"פיטרתם את אמא ?!" תמה המרצה " ,איזה מן חיסכון זה"?
"אגיד לך" הבהיר הזאטוט, "אני כבר לא יונק, ואבא כבר לא דופק, אז אימא מיותרת...".
-----------------------------------------------------------------------------
גבר ואישה חרדים מתחתנים ונכנסים בפעם הראשונה לביתם החדש.
האישה מתפשטת וקוראת לבעלה.
הבעל אומר לה: "מצטער, אבל אני צדיק, קודם אתפלל בישיבה מספר שנים ואז נעשה ילדים".
כעבור שלוש שנים הוא חוזר ורואה את אישתו כשלידה שלושה ילדים.
שואל אותה לפשר הדבר.
עונה האישה: "יקר שלי, הרי אתה צדיק. ואתה יודע שצדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים...".
-----------------------------------------------------------------------------
גב' שטרית טיילה לה ברחובה הראשי של מגדל העמק ופגשה את הרב המקומי.
" שלום לך גב' שטרית, איך את מרגישה?" שואל הרב. "נכון שאני הייתי הרב שקידש אותך ואת בעלך בברית הנישואין לפני כשנתיים?"
"כן, זה נכון כבוד הרב" עונה גב' שטרית.
"נו?" ממשיך הרב "וילדים יש לכם?"
"לא " עונה היא "עדיין לא!"
"טוב" אמר הרב "אני בדרכי לקבר הבבא סאלי בנתיבות, אדליק שם נר בעבורכם".
"תודה כבוד הרב" השיבה גב' שטרית והמשיכה הלאה.
עברו להן שנים אחדות ושוב פגש הרב את גב' שטרית.
"מה שלומכם, גב' שטרית" מתעניין הרב.
"ברוך השם יום-יום" עונה לו הגב' שטרית.
"וילדים?" שואל הרב.
"כן, יש לנו... 3 זוגות תאומים ועוד 4 שנולדו בודדים" משיבה הגברת.
"או, כמה מוצלח! ברכה משמיים!" ממשיך הרב "ומה שלום בעלך היקר?"
"עכשיו הוא בדרך לנתיבות לכבות את הנר שהדלקת לנו שם...".
-----------------------------------------------------------------------------
מי אמר שלרבנים אין חוש הומור?!!
(שאלות אמיתיות שנשלחו בשו"ת סלולארי.)
ש- אני בת 17 וחצי יש לי חבר צדיק בן 16 וחצי ואנחנו רוצים להתחתן. אבא שלי מתנגד ואמא שלי בעד. אגב הם גרושים, מה עושים?
ת- שואלים שוב בעוד שנתיים.
ש- פועל ערבי בונה אצלי מרפסת. האם צריך להגיש לו פירות מהיתר מכירה או מיבול נוכרים?
ת- תלוי מה נהוג אצלו בבית אבא...
ש- מה מקור המנהג לאכול סופגניות בחנוכה?
ת- היועץ הכלכלי של מאפיית אנג'ל.
ש- האם מותר לאכול נקניקיית פרווה עם חלב סויה או שזה משום "מראית עין"?
ת- זה סתם טעם רע.
ש- לפני חצי שנה ביטלתי מנוי שלי על עיתון ימני בגלל כתבה נגד סרבנות. עכשיו יש עוד מאמר. מה עושים?
ת- מפסיקים להציץ בעיתון של השכן.
ש- בקרוב אתגייס לצה"ל. מתי עלי להתחיל לסרב פקודה?
ת- אחרי השחרור.
ש- לאחרונה נודע לי שהרצל ובן גוריון לא היו דתיים. האם צריך לומר הלל ביום העצמאות?
ת- גם מוטה גור לא אוכל "גלאט" ובכל זאת אנו אומרים הלל ביום ירושלים (ועושים על האש...)
ש- כיצד מבטלים מנוי על עיתון המופץ בחינם?
ת- בלי ברכה.
ש- אני נער גבעות בשומרון. כשבאים לפנות אותנו-האם ראוי לצעוק "נאצים" או מתאים יותר "יודנראט"?
ת- לא יודע תברר ב"יד ושם".
ש- מדי בוקר אני ממהר מאוד לעבודה ולכן נוסע 130 קמ"ש וחוצה פס לבן. האם צריך להגיד "הגומל" כל שני וחמישי או לרכז את כל ה"גומלים" בשבת?
ת- לא משנה-העיקר שתלמד את ילדיך להגיד קדיש יתום.
-----------------------------------------------------------------------------
ולקינוח - אחת באנגלית, גם קצת ארוכה,
אבל לטעמי - שווה את זה... 😄
One day I met a sweet gentleman and fell in love. When it became apparent that we would marry, I made the supreme sacrifice and gave up beans, any kind of beans.
Some months later, on my birthday, my car broke down on the way home from work. Since I lived in the countryside I called my husband and told him that I would be late because I had to walk home. On my way, I passed by a small diner and the odor of baked beans was more than I could stand. With miles to walk, I figured that I would walk off any ill effects by the time I reached home, so I stopped at the diner and before I knew it, I had consumed three large orders of baked beans.
All the way home, I made sure that I released all the gas.
Upon my arrival, my husband seemed excited to see me and exclaimed delightedly:
'Darling I have a surprise for dinner tonight.'
He then blindfolded me and led me to my chair at the dinner table. I took a seat and just as he was about to remove my blindfold, the telephone rang. He made me promise not to touch the blindfold until he returned and went to answer the call.
The baked beans I had consumed were still affecting me and the pressure was becoming most unbearable, so while my husband was out of the room I seized the opportunity, shifted my weight to one leg and let one go. It was not only loud, but it smelled like a fertilizer truck running over a skunk in front of a pulpwood mill. I took my napkin from my lap and fanned the air around me vigorously.
Then, shifting to the other cheek, I ripped off three more. The stink was worse than cooked cabbage.
Keeping my ears carefully tuned to the conversation in the other room, I went on like this for another few minutes.
The pleasure was indescribable. When eventually the telephone farewells signaled the end of my freedom, I quickly fanned the air a few more times with my napkin, placed it on my lap and folded my hands back on it feeling very relieved and pleased with myself.
My face must have been the picture of innocence when my husband returned, apologizing for taking so long. He asked me if I had peeked through the blindfold, and I assured him I had not.
At this point, he removed the blindfold, and twelve dinner guests seated around the table chorused: 'Happy Birthday!'
I fainted!
Some months later, on my birthday, my car broke down on the way home from work. Since I lived in the countryside I called my husband and told him that I would be late because I had to walk home. On my way, I passed by a small diner and the odor of baked beans was more than I could stand. With miles to walk, I figured that I would walk off any ill effects by the time I reached home, so I stopped at the diner and before I knew it, I had consumed three large orders of baked beans.
All the way home, I made sure that I released all the gas.
Upon my arrival, my husband seemed excited to see me and exclaimed delightedly:
'Darling I have a surprise for dinner tonight.'
He then blindfolded me and led me to my chair at the dinner table. I took a seat and just as he was about to remove my blindfold, the telephone rang. He made me promise not to touch the blindfold until he returned and went to answer the call.
The baked beans I had consumed were still affecting me and the pressure was becoming most unbearable, so while my husband was out of the room I seized the opportunity, shifted my weight to one leg and let one go. It was not only loud, but it smelled like a fertilizer truck running over a skunk in front of a pulpwood mill. I took my napkin from my lap and fanned the air around me vigorously.
Then, shifting to the other cheek, I ripped off three more. The stink was worse than cooked cabbage.
Keeping my ears carefully tuned to the conversation in the other room, I went on like this for another few minutes.
The pleasure was indescribable. When eventually the telephone farewells signaled the end of my freedom, I quickly fanned the air a few more times with my napkin, placed it on my lap and folded my hands back on it feeling very relieved and pleased with myself.
My face must have been the picture of innocence when my husband returned, apologizing for taking so long. He asked me if I had peeked through the blindfold, and I assured him I had not.
At this point, he removed the blindfold, and twelve dinner guests seated around the table chorused: 'Happy Birthday!'
I fainted!
לפני 16 שנים. 27 במרץ 2008 בשעה 12:51
ציטוטים מפרוטוקולים של בית משפט כפי שנאמרו מילה במילה:
עו"ד: מיאסטניה גרביס, זה משפיע על הזיכרון?
עד: כן.
עו"ד: ובאיזה אופן זה משפיע?
עד:" שכחתי.
עו"ד:" שכחת? אפשר לקבל דוגמה למשהו ששכחת?
עו"ד: האם היית נוכח בזמן שצילמו אותך?
עד: אתה צוחק עלי?
עו"ד: יש לה שלושה ילדים, כן?
עד: כן
עו"ד: כמה בנים
עד: אף אחד
עו"ד: יש ביניהם בנות?
עד: אתה צוחק עלי? כבוד השופט אני חושב שאני צריך עורך דין אחר. אפשר לסדר לי עורך דין אחר?
עו"ד: מה היה הדבר הראשון שבעלך אמר לך באותו הבוקר?
עדה: איפה את, קאתי?
עו"ד: ומדוע זה הרגיז אותך?
עדה: קוראים לי סוזן.
עו"ד: את פעילה מבחינה מינית?
עדה: לא, אני פשוט שוכבת שם
עו"ד: אז התאריך ה-8 באוגוסט היה היום שבו עשיתם את התינוק הזה?
עדה: כן
עו"ד: ומה עשית באותו הזמן?
עדה: אה.. נדפקתי
עו"ד: איך נגמרו הנישואים הראשונים שלך?
עדה: במוות
עו"ד: במוות של מי?
עדה: במוות של מי אתה חושב?
עו"ד: נסי לתאר את הטיפוס
עדה: גבוה ממוצע עם זקן
עו"ד: גבר או אישה?
עדה: נסה לנחש!
עו"ד: דוקטור, האם זה נכון שאדם שנפטר בשנתו לא יודע על כך עד הבוקר שלמחרת?
עד: אתה רוצה להגיד לי כאן שבאמת עברת את הבחינה של לשכת עורכי הדין?
עו"ד: כמה ניתוחים שלאחר המוות ביצעת באנשים מתים?
עד: את כל הניתוחים שלאחר המוות ביצעתי באנשים מתים.
עו"ד: כל התשובות שלך חייבות להיות אוראליות, אוקיי? עכשיו באיזה בית ספר למדת?
עדה: אוראליות
עו"ד: האם אתה זוכר את השעה שבדקת את הגופה?
עד: הניתוח שלאחר המוות החל בשעה 8:30.
עו"ד: ומר דנטון היה מת באותו זמן?
עד: לא. הוא ישב על שולחן הניתוחים ותהה מה פתאום אני עורך בו ניתוח שלאחר המוות.
עו"ד: האם אתה מוסמך לתת דגימת שתן?
עד: האם אתה מוסמך לשאול את השאלה הזאת?
עו"ד: דוקטור, לפני הניתוח שלאחר המוות אתה בדקת דופק?
עד: לא.
עו"ד: בדקת לחץ דם?
עד: לא.
עו"ד: בדקת נשימה?
עד: לא.
עו"ד: אז יכול להיות שהפציינט היה חי בזמן הניתוח?
עד: לא.
עו"ד: איך אתה יכול להיות בטוח?
עד: כי המוח שלו היה על שולחן העבודה שלי בתוך צנצנת.
עו"ד: אני מבין. אבל יכול להיות שהפציינט בכל זאת היה עדיין חי?
עד: כן, יכול להיות שהוא היה חי והתאמן בעריכת דין.