בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שוט של כאב

חוויות, סיפורים קצרצרים והגיגים על החיים, היקום, הבדסמ וכל השאר
לפני 16 שנים. 24 בדצמבר 2007 בשעה 7:09

רגעים המראים שגם בונילה, יש ביזאר....

-----------------

אתמול בערב, אני יורד במעלית לחניה בעבודה.
בטעות לוחץ על קומה 0, ולא על 2-. לא שם לב. המעלית יורדת.
נכנס אדם שעובד בחברת היי טק אחרת. ראיתי אותו בעבר.
גבוה, קרח, בן 45 פלוס, לפעמים אפילו אומר שלום...נראה רגיל.
אז זהו...שלפעמים זה מטעה...
הוא נכנס, מושיט יד ללחצן 2-, לוחץ ונשען לאחור,
רק שהנורית לא דולקת, משמע - לא לחץ טוב.
באותה שניה אני שת ליבי לעובדה שלחצתי בטעות על 0,
ולכן אני לוחץ על 2-, והוא רואה,
ואז מתנהל הדיאלוג הבא:
הוא: "אה, לא לחצתי טוב?"
אני: "כן. אבל זה בסדר, אני צריך ל 2-. לחצתי בטעות על 0"
הוא (ברצינות): "אולי זה סימן..."
הוא כעת ממלמל לעצמו, שקוע במחשבות, גביניו מצופפים...
"מה אני צריך ב-0...מה אני צריך ב-0..."
ולהפתעתי, כשהמעלית נפתחת בקומה אפס,
הוא יוצא החוצה!

הזוי.
לכו תדעו עם עד עכשיו הוא לא מסתובב בקומה 0, מחפש מה הוא שכח ומה הסימן...

-----------------

הזוי 2:

פרדס כץ, היום בבוקר,
עובר בדרכי שם, מהבית לעבודה.
ידוע ששם מערב פרוע, שחבל על הזמן. תערובת הזויה של דוסים, חילונים ועבריינים.
דמיינו את המצב הבא:
כביש דו כיווני, שני נתיבים. מדרכות מהצדדים.
נתיב אחד, שבו אני עומד, פקוק. זה ממול - ריק.
פתאום איזה ערסאוואת צעצוע במכונית מפוארת מחליט שלא מתאים לו הפקק, ובחינניות מלווה ברייס של פורמולה 1
הוא עובר לנתיב ממול, הריק, ונוסע במהירות ששומאכר היא מתקשה לעקוב אחריה,
נגד כיוון התנועה, כמובן.
אחרי נסיעה בת כמה שניות, מגיעות ממול שתי מכוניות, על הנתיב שלהן,
שעכשיו הוא שלו, ולא יעזור בית דין!...

אנא, ילדים,
מה יעשה הערסאוואת המצוי?
האם יאותת ימינה ויחזור לנתיב שלו?
הצחקתם אותי!
או שמא ייאותת שמאלה ויעמוד בצד בשביל שהמכוניות ממול יעברו בנחת?
הצחקתם אותי 2!

הוא מקמבן את שתי התשובות,
ובסופרפוזיציה מופלאה הוא עושה את שתיהן!
הוא פונה שמאלה,
עולה על המדרכה,
נוסע עליה ברייס, מבלי להפחית את מהירותו ולו כזית,
ואחרי ששתי המכוניות שמולו עוברות,
הוא חוזר לנתיב החדש שחנך אך-זה מקרוב, נעלם אל האופק בענן אדי פליטה...

מה שנקרא אילתור, אימפרוביזציה,
ועבירה על החוק ביותר סעיפים ממה שוטר היה מספיק לכתוב, להקליד או לדווח בקשר...

רגעים קטנים והזויים בחיים, עושים אותם למעניינים הרבה יותר.

-----

מה עם ההליכה, אתם שואלים?
הולכת מצוין.
הלכתי עם אחת מפה, ברשות אדונה כמובן. פעם, פעמיים, נראה אחלה ושהיא נהנית,
ואז היא הבריזה ונעלמה לה. חבל.
עכשיו הולך עם אחרת,
ושוקל להקים מועדון הליכה.
יום כן, יום לא,
הבנתי שיש מתעניינים.
הליכה בפארק גדול ומוכר באיזור המרכז,
שמונה וקצת בערב,
אז אם מישהו\ו רוצה להצטרף - בכיף!
צחוקים, דיבורים, ובעיקר - הליכה מהירה.
זה בריא, החברה טובה ומעניינת, את\ה מזיז\ה ת'גוף, מוריד\ה קלוריות,
(רק לפני מספר דקות מישהו בעבודה אמר שנראה שרזיתי הרבה. אז אני כוסית. רחב כתפיים, נמוך ומוצק, שעיר בחלק מהמקומות ולא תמיד מגולח,
אבל כוסית 😄 )
אנחנו מתחשבים בחדשים במשך הפעמים הראשונות,
מושכים, דוחפים, מה שצריך, העיקר שלא יישברו 😄

אז קדימה, סוטים וסוטות יקרים,
לעלות על טריינינגים מהוהים, או אימוניות חדשות וממותגות,
לנעול נעלי ספורט שהעלו אבק,
וקדימה לכבוש את הפארק!

אילה ליקה...

לפני 16 שנים. 19 בדצמבר 2007 בשעה 10:34

עוזרת מבקשת מבעלת הבית שלה העלאה במשכורת.
בעלת הבית כמובן לא כל כך מרוצה ושואלת את העוזרת למה לדעתה מגיעה לה העלאה.
"יש לי שלוש סיבות" אומרת העוזרת:
"הראשונה - אני מגהצת טוב יותר ממך"
מתרגזת בעלת הבית ושואלת - "מי אמר שאת מגהצת יותר טוב ממני?"
"בעלך", עונה העוזרת.
"או", אומרת בעלת הבית, "ומה הסיבה השניה?"
"שאני מבשלת טוב יותר ממך", עונה העוזרת.
"לא יכול להיות", אומרת בעלת הבית - "מי יכול לטעון שאת מבשלת טוב יותר ממני?"
"בעלך", עונה העוזרת.
"או", אומרת בעלת הבית כשהיא כבר ממש מעוצבנת. "ומה הסיבה השלישית?"
"שאני מאהבת יותר טובה ממך", עונה העוזרת.
לבעלת הבית קופצים כל הפיוזים והיא שואלת בכעס: גם את זה אמר בעלי?"
"לא", עונה העוזרת,
"את זה אמר הגנן...."

העוזרת קיבלה את ההעלאה...

לפני 16 שנים. 17 בדצמבר 2007 בשעה 15:13

מה כותבים כשלא יודעים את התשובה למבחן?
הנה כמה דוגמאות משעשעות...









לפני 16 שנים. 12 בדצמבר 2007 בשעה 8:53

אומנות במגדלי זיו, ראול ולנברג 24, ת"א

דליה שורץ – תמונה בצבע

תערוכת ציור באכסדרת מגדלי זיו 16.12.07-31.1.08

אחרי עבודה רצופה של 27 שנים בתחום ההי-טק החליטה דליה שורץ לעצור את המרוץ של קריירה וגידול משפחה, לקחת פסק-זמן ולעשות שנוי כיוון ומשהו "בשביל נשמה". "באופן טבעי חזרתי לעולם האמנות והיצירה. פיתחתי כיוון משלי של משחק בצבע ובתמונה – ציור בצבעי אקריליק בשלוב תצלומים. לעיתים, מהווה התצלום את ההשראה לעבודה, לעיתים הציור הצבעוני גורר אותי לחפש אחר התצלום המתאים, לפעמים אני נותרת עם הצבעים בלבד."


יעל ליטוין – חיפוש
תערוכת ציור באכסדרת מגדלי זיו, 16.12.07-31.1.08

הצבעוניות העשירה המאפיינת את עבודותיה נובעת מהצורך להשתמש בצבע מסוים או בקומבינציית צבעים שהיא תוצאה מהשראה של "רגע מסוים". מאטיס, ציירי ה'פובס' הצרפתים, האכספרסיוניסטים הגרמניים, 'הגשר' ו'הפרש הכחול', כל אותם 'אמני צבע' של המאה ה-20 נמצאים בתודעתה של ליטוין והם נקודת המוצא וההשפעה על עבודותיה. מקורות נוספים ליצירה ולהשראה באים מעולם העיצוב והצבע: בתקופות מסוימות, למשל, משתמשת האמנית בצבע דומיננטי, כתום למשל, המוביל את סדרת היצירות המצוירת באותו זמן נתון.


חגית ארגמן – נופים אורבניים מוארים
תערוכת ציור באכסדרת מגדלי זיו, 16.12.07-31.1.08

חגית ארגמן מציירת נופי ערים וישובים קהילתיים. חלקם במבט -על, כאילו צולמו ממטוס, ואלו הם הישובים הקהילתיים הנראים במבט ציפור מעל, האחרים הם נופים עירוניים, נופי חזיתות בתים, חלונות ופתחים, המוכרים לנו, הפוסעים על מדרכות הרחוב העירוני.
אלו וגם אלו מוארים ושטופים באור לבן, בהיר, המדגיש את קווי המתאר, את הצבע הדומיננטי ואת המארג הארכיטקטוני הסבוך של הרחוב העירוני.
השפעות של הציור הקוביסטי וההארד אדג' ניכרים בעבודות ובולט שילובם של טכניקות דקורטיביות היוצרות על הבדים טכסטורות המשתנות מבד לבד.

לפני 16 שנים. 12 בדצמבר 2007 בשעה 8:44


לפני 16 שנים. 10 בדצמבר 2007 בשעה 13:06




יפה, לא?

ורק שני אנשים טרחו להגיב על הסיפור עם התמונות שיש למטה!
האם זה רמז קוסמי לכך שזה היה עד כדי כך גרוע?
האם להתרכז מהיום בגידול גרניום, כרס וחתול, ופליית כינים משכניי לכלוב?

לפני 16 שנים. 9 בדצמבר 2007 בשעה 16:17

קמתי מכסאי בכבדות, משחיל תוך כדי כך את האקדח הגדול לנרתיק.
'אני זז, בוס', אמרתי לאיש המעשן. 'החקירה הזאת...היא מאד מוזרה.'

מאד מוזרה בלשון המעטה. ג'ונסון הגדול, שהיה 'הגדול' גם בגלל שהיה חוקר גדול..., נעלם לכמה ימים אחרי שאמר לבוס שיש לו קצה חוט בחקירת הקשים המוברחים עליה עבד כבר חצי שנה. הוא אמר שהוא חושב שעלה על משהו, ואז נעלם.
ובפעם הבאה שראינו אותו הוא הסתובב כמו שיכור ברחובות העיר, לא זיהה אף אחד ורק ממלמל משהו על זיין קטן. זה לא היה הגיוני, הסכמנו כולנו. במשתנות ראינו תמיד שלג'ונסון מעולם לא הייתה בעיה.
ורק דבר אחד היה לג'ונסון בכיס. קופסת גפרורים של פאב ידוע של מלחכות הסושי האלה...

שלא תבינו אותי...אין לי שום דבר נגדן. להיפך, אין שום דבר יותר מלהיות עם שתי יפהפיות במיטה.
הבעיה רק שהן לא רוצות אותי שם...וזה מאד פוגע בי.

הגעתי לפאב ההוא, שהיה הומה מנשים יפהפיות, שאף אחד לא הסתכלה על שריריי המסוקסים. יפה מעולם לא הייתי, והאף העקום - עדות למאות קרבות רחוב עם פושעים וגנבים - מעולם לא הפיל ברשתי אף אחת, אבל השרירים ההם....תמיד עשו משהו לבנות.
ואלה? כלום! אפילו לא העיפו מבט עליי! ממש מוזרות.

נכנסתי בדלת אחרי שנופפתי בתעודת הבלש מול פרצופה הזועף של בוצ'ית קשוחה וקצוצת שיער, וריח ההורמונים שהכה באפי הטריף את חושיי.
מבט בחצי האפילה שהייתה שם גילה לי שהבנות שם מתמזמזות חופשי, הנה אחת נשענת על הקיר, והשניה נמרחת עליה באופן שגרם לי להזיע פתאום. ועוד אחת על הבר, שחברה שלה עשתה לה "היווו סילבר" על הרגל.... אני לא בטוח, אבל נראה לי שהגי'נס של הבוצ'ית היתה ספוג כולו במיצים של הבלונדה הקטנה ההיא.
פתחתי כפתור בחולצה, בעיקר כי נהיה לי חם משום מה.
קיללתי מתחת לאף וכמעט התמוטטתי על הבר. חייב משקה בשביל לחזור לאיפוס, ג'יזס!

הברמנית הקשוחה שמעבר לדלפק הציצה בי בעויינות.
'בירה', לחשתי לה בקול ניחר, מתאמץ לא לראות את השלישיה שהתמזמזה שני מטר ממני, ברונטית מוחצת את שדה של שחרחורת אטרקטיבית, שפערה פה גדול וזעקה ללא קול. את ראשה של השלישית לא ראיתי, רק כי היא כרעה ברך מאחוריה השחרחורת וראשה היה מתחת לשמלה שלה...
הגי'נס שלי איים להקרע.

'ברמנית, בואי רגע', אמרתי ושוב נופפתי בתעודה. לא מקבלים פה יחס, הגברים, בלי זה.
'תגידי', שאלתי אתה בקול תקיף, 'שמעת משהו על קשים מיוחדים שגורמים לטירוף אצל גברים?' כן, ידעתי שזה נשמע דבילי לגמרי אבל בחנתי כל תגובה שלה.
היה שם משהו...
'סליחה, בלש' אמרה לי הברמנית והתפתלה ,'אין פה בירות, אבל תן לי לפנק אותך במשהו מיוחד שלנו...'
או, סוף כל סוף מישהי מתייחסת אליי כמו גבר ומפנקת אותי!
ואז היא הסתובבה לעברי והניחה לפני את המשקה...




'לאאאא!!!' אמרתי ונסוגתי לאחור, מרגיש סחרחורת פתאומית תוקפת אותי, 'אז זה מה שקרה לג'ונסון!'
'כן' היא גיחכה ברשעות 'כן...ועכשיו, פה גדול...'
'לא....לא......אין מצב שאני מכניס את זה לפה שלי!!!' אמרתי וכשלתי, מועד על ערימת זיינים קטנים שהושלכה לרגליי....

מסביבי בחורות גיחכו, ולקחו עוד שלוק מהזיינים הקטנים שהן שלפו פתאום מהשד יודע איפה...





ראיתי מטושטש, מוחי מלא בצחוק המרושע של מלחכות הסושי, דידיתי לאורך הקירות עד לפתח...המשקה נפל מידיי....הן נופפו מולי בזיינים הקטנים הללו...



האפילה בלעה אותי,
ומאז אני לא זוכר כלום...

לפני 16 שנים. 4 בדצמבר 2007 בשעה 14:22

לאור טרנד הבריאות הפושה בקרבנו כפגע רע, וגם בבלוג זה!

שמחים אנשי מערכת "ידיעות וויפ" להעניק לקוראי הבלוגון

לכבוד חג החנוכה

תמונה מרהיבה

של סופגניות אורגניות נטולות בצק וללא טיגון!!!


אנא דפדפו מטה בשביל לזכות בפרס




























חג שמח לכל בית ישראל, סוטיו ואחמיניג'אד יקיר האומה!

לפני 16 שנים. 4 בדצמבר 2007 בשעה 9:54

נסו לקרוא, ובמהירות. מעניין אם תצליחו...


This is weird, but interesting!
fi yuo cna raed tihs, yuo hvae a sgtrane mnid too
Cna yuo raed tihs? Olny 55 plepoe out of 100 can.
i cdnuolt blveiee taht I cluod aulaclty uesdnatnrd waht I was rdanieg. The phaonmneal pweor of the hmuan mnid, aoccdrnig to a rscheearch at Cmabrigde Uinervtisy, itdseno't mtaetr in waht oerdr the ltteres in a wrod are, the olny iproamtnt tihng is taht the frsit and lsat ltteer be in the rghit pclae. The rset can be a taotl mses and you can sitll raed it whotuit a pboerlm. Tihs is bcuseae the huamn mnid deos not raed ervey lteter by istlef, but the wrod as a wlohe. Azanmig huh? yaeh and I awlyas tghuhot slpeling was ipmorantt! if you can raed tihs forwrad it

לפני 16 שנים. 2 בדצמבר 2007 בשעה 8:35

הישוב השובב
אתמול חזרנו מטיול, ועברנו ליד הכניסה לישוב בשם "יציץ". מתחת לכיתוב בעברית היה את הכיתוב הלועזי:
YAZIZ
סתחתיין עליהם, שובבים שם החבר'ה...
אז למי שמחפשת יזיזים...לידיעתך!

מסעדה טובה
אתמול בערב היינו במסעדה טובה בשם "תמרה" ברחוב החשמונאים בת"א. רציתי להמליץ עליה, למי שמחפש ארוחה טובה במחיר לא זול מחד, אך לא קטלני מאידך - דיל של 97 ש"ח למנה ראשונה, עיקרית וקינוח. לקחנו "פטה כבד עוף כפרי ביין פורט "יקב אלכסנדר" עם תאנה קונפי" (לא, לא מהזכרון. השקעתי בשבילכם וחיפשתי את אתר המסעדה! נא להעריך, כן?) שהיה טעים ומשובח, "פטריות שמפניון בשמנת עם חמאת עשבי תיבול" טעימות עד למאד ומנת לחם תאנים (חיונית - הפטה גדול על שני הקרוסטינים שניתנים איתו, והרוטב של הפטריות...תענוג להספיג בלחם).
מנה עיקרית אחת של "אסקלופ עוף בשמנת,יין לבן, תערובת פטריות מיובשות ואגוזים בניחוח פורצ'יני" הייתה גם היא טעימה מאד, וחוסלה עד תום,
וקינוח משובח של "טראפלס שוקולד על רוטב וניל ונגיעה של פירות יער" סגר יפה את הארוחה.
ולמי שאוהב - ערבי ג'אז מדי מוצ"ש - המקום קטן אבל עוצמת המוזיקה סבירה ומאפשרת שיחה בלי צעקות ובלי הצקות לאוזן.
אני בעד לפרגן למסעדות טובות, כי התחרות רבה שם בחוץ. אז הנה.

ונסיים בנימה מעט קודרת...
אזהרה רצינית בהחלט
לתשומת לבכם: ישנה מצגת שמסתובבת באימייל בנוגע לרעידות אדמה. מצגת זו היא של אדם שעסק בכך שנים רבות וממליץ על משהו שנקרא "משולש החיים", שבגדול אומר שכדאי להסתתר צמוד לקירות כי כשהם קורסים, הם נופלים אחד על השני ונשענים זה על זה, וכך נוצרים מרווחים ליד בסיסי הקירות שבהם אפשר להסתתר ולהשאר בחיים.

הבעיה היא, שהמצגת הזאת היא הטעיה. הנה מה נכתב על המצגת ועל ההמלצות של האיש (וזה באתר שעושה עבודת קודש ומרכז את כל האימיילים שרצים ברשת, ואם הם אמיתיים או לא).

מתוך http://info.org.il/irrelevant/item.php/5579755086933404773 :


"
המקור כפי שהוא מופץ ברשת

מסתובבת מצגת מתורגמת על דרכים להינצל מרעידות אדמה. המצגת מתחילה כך: איננו יודעים אם היום תרעד האדמה - אנא הפיצו את המסמך הזה. לא ניתן לשער כמה חיים אפשר להציל בעזרתו במקרה חירום של התמוטטות מבנים ורעידות אדמה.
שלום, שמי דוג קופ (Doug Copp). אינכם מכירים אותי, אבל אני נמצאתי בתוך 875 בנינים שהתמוטטו ועבדתי עם קבוצות הצלה ביותר משישים ארצות. ייסדתי קבוצות הצלה בעוד מדינות רבות ואני חבר בקבוצות הצלה של האו"ם, של OEA (ארגון ארצות אמריקה) יוניס"ף ועוד ארגונים רבים אחרים.

הסבר


הצלב האדום האמריקאי התייחס למצגת ולהמלצות של Doug Copp וטוען שאינן מתאימות לתקני הבניה בארצות הברית. יותר מכך, הארגון טוען שפעולה על פי ההמלצות עשויה לסכן חיים ולא להציל. יש טענות שכותב ההמלצות הוא רמאי ומומחה מטעם עצמו. לקריאה נוספת באתר snopes.com"

(אתרים נוספים אומרים שהבחור הסתובב בגראונד זירו אחרי אסון התאומים, אפילו קיבל על 'עזרתו' החזר מס נאה, אבל בתכל'ס לא עשה משהו מועיל ורק הצטלם למען הרקורד)

אז אל תפיצו את המצגת ואף הזהירו את מי ששולח לכם אותה. עם הסיכוי ההולך וגובר לרעידת אדמה פה, זה עלול להיות מסוכן ליישם את עצותיו של הבחור...

אילא ליקה!