בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שוט של כאב

חוויות, סיפורים קצרצרים והגיגים על החיים, היקום, הבדסמ וכל השאר
לפני 13 שנים. 7 בספטמבר 2010 בשעה 13:06

אולי לא כותב כמו פעם, אולי לא מגיב כמו פעם, אבל תמיד חוזר לכאן, לחברים מפה, לאנשים שקרובים אליי...
אז למי שאני מכיר, וגם למי שלא, וסתם הציץ כאן -
שתהיה לך, אישית ומעומק הלב,
שנה טובה,
מתוקה,
כיפית,
מלאת חוויות וריגושים,
הנאות וחיוכים,
סשנים, מפגשים, סקס סוער, רגעים שקטים,
בריאות, פרנסה טובה ובטוחה,
ושתמיד תהיו מאושרים, במה שאתם עושים, במי שאתם עושים 😄
והלוואי ותכלה שנה וקללותיה, ותחל שנה טובה, טהורה, נקייה ומחויכת - וברכותיה!
ממני,
Whip

לפני 13 שנים. 26 באוגוסט 2010 בשעה 16:05

הרבי מרביץ תורה, נרות שבת מטפטפים על פטמה של צדקת גמורה,
סביבונים נעלמים במעמקי הרקטום, הרב גומר על המצה,
והכל לצלילי הבה נגילה!
הזוי לחלוטין, משעשע מאד 😄
http://jewishporngirlsex.com/

לפני 13 שנים. 22 באוגוסט 2010 בשעה 9:59

לפני הנופש, יומיים במרכז: המלצות לפעילויות:

1. לילדים הגדולים - בטר פלייס, הרכב החשמלי הירוק של העתיד, הסבר והדגמה כולל נסיעת מבחן בה אתם נוהגים. פרסומת, אבל משכנעת ומעניינת למרות מגבלה רצינית של 160 ק"מ בין הטענות של הסוללה. מדגימים גם החלפה של הסוללה כולה, ועוד. הרשמה באתר של בטר פלייס, וזה בחינם, אז למה לא?

לילדים\אחיינים:
2. סיור בתנובה ברחובות. 18 שקל לשעתיים של מזגן והסברים וסרטונים ומעדן ושוקו. שווה מאד.

3. פארק המדע במכון וויצמן - כי מדע יכול להיות גם מעניין - גן פתוח עם כ-100 מוצגים\מכשירים שאפשר להפעיל, לשחק וללמוד על עולמנו.

צלחנו את היומיים הללו, והגענו לנופש...

- כצפוי - חום איימים, ילדים מקטרים, ים בכסף עף, אבל היי - ככה מגדירים חופשה, לא?

- צימר בבית שיש לו בריכה קטנה משלו - פתרון מצוין לשעות שאחרי החזרה מהטיולים ועד ארוחת ערב. מומלץ בחום.
עקב כך נוצרים מצבים משעשעים - בצימר שליד היתה משפחה דתית (שהם, לפי בעל הבית, מגזר לקוחות חשוב אצלו. הרי לדתיים ולחרדים יש בעיה ללכת לבריכה ציבורית, ולכן בריכה פרטית בתוך מעין חממה, שניתן להוריד את הצדדים שלה (כמו באוהל צבאי) היא נכס עבורם, מפאת הצניעות). כך נוצר מצב שהאישה הדתיה הגיעה אלינו לבריכה ושאלה בנימוס מתי אנחנו נשתמש בבריכה, בשביל שהם ידעו מתי להכנס (ברור שהכוונה - כשאנחנו לא). משעשע, וקצת עצוב. אחים אנחנו, האם הילדים שלנו לא יכולים לשחק יחד במים? האם חילול השבת של ילדינו יתפשט במים ויטמא את ילדיהם?

- בניאס - הגשר התלוי - נחמד ומומלץ, יפה לראות את הזרימה למטה. רק שבארץ הכל קטן. גם אטרקציה שבאים אליה במיוחד, היא משהו של עשרים מטר ושתי דקות הליכה, כולל עצירה לצילומים וקיטורים על החום.
- כבר אמרנו שהכל קטן? שנה שניה באותו ישוב בצפון, מוצאים את עצמנו באותם מקומות - בניאס, שניר, מג'רסה, עין א-תינה (חינמי ומומלץ). בשנה הבאה במקום אחר, רק שחייבים מים, ואיפה יש הרבה מים ונחלים בארצנו פרט לצפון? הנגב מנוגב ממים, לשרוץ כל היום במלון באילת זה מבאס...ירושלים? צפת?

- חניה לרכבים במסג'רה - כולם חונים ישר ורק איזה ג'יפ אימתני מחליט לחנות בעליה תלולה של איזו גבעונת. למה? אלוהים יודע, והוא גם נוקם בבחור (האהבל) שניה אח"כ, כשהאהבל פותח את הדלת האחורית של הג'יפ ומטר של צידניות, אוהלים ועוד דברים נשפכים החוצה מהרכב...

- למי שאוהב לטייל - המלצה על כרטיס "מטמון" - מנוי משפחתי שנתי לשמורות הטבע והגנים הלאומיים. עולה כ-350 שח (אם יש כוכבים וכו' - אפילו פחות). כניסה בודדת למשפחה עולה כ-80 שח כך שבנופש של שבוע אתם כבר מכסים על העלות.

לפני 13 שנים. 10 באוגוסט 2010 בשעה 21:57

עוד יום הולדת, ושוב אני נופל בפח!

(נו, טוב, זה הגיל - לא זוכרים מה קרה לפני שבוע, אז לזכור שתיחמנו אותי בשנה שעברה??)

נתי שוב היכתה (והיא עוד קוראת לעצמה נשלטת! 😄 )

לפוסט של האלופה -

http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=241855&blog_id=15738

לפני 13 שנים. 12 ביולי 2010 בשעה 21:55

למי שלא ראה, לאומי קארד העלו סרטון "לפנק, לפנק" חדש עם יובל סגל וקרן מור, עם יותר מנגיעות של סטייה.
בסרטון רואים שמור וסגל נמצאים בחנות למוצרי תינוקות, ואז הזבנית שואלת בן כמה התינוק, ויובל סגל מסתובב אליה עם מוצץ בפה ואומר "38", וכשהזבנית בהלם קרן מור שואלת את סגל "למה הם לא יכולים לקבל אותנו כמו שאנחנו?"
האם זה אומר שלאומי קארד זיהו את הסוטים כפלח שוק שכדאי לקרוץ אליו, לעשות לו קולות ולהזמין אותו אליהם לסניף לקוויקי של החלפת כרטיסי אשראי?

וכשזה בראש שלי חיפשתי את הפרסומת לשים לכם כאן לינק, אבל היא כנראה חדשה מדי ועוד לא רישתו אותה, אבל בפליקס הגעתי לסרטון אחר, ביזארי אף יותר - בחורה ישראלית מדגימה איך היא מכינה גלידה מחלב האם שלה-עצמה, כולל חליבה והכנה במתקן גלידה ידני, ועוד מלקקת את התוצר בתאווה. כבוד לנועזת, והביאו את יובל סגל אליה, למען ילקק גלידת חלב-אם הסוטה הטרי שלנו...
לסרטון:
http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=3584251&adultCheck=1

ועוד בפנינים, פתגם חדש -
ארוחת צהרים, יושבים כמה אנשים ואז ראש צוות, בחור חכם וחרוץ אבל כזה שהסדר ממנו והלאה, מתאר פרויקט קשה וסבוך עליו עבד. הצוות עבד קשה אך למרות העבודה הקשה - ממש עד הרגע האחרון - לא עברנו בהצלחה את כל הבדיקות של הלקוח, והבחור חותם בפתגם
"הגענו עם הלשון בין הרגלים!"

לקח לי שניה להבין שהבחור לא ממש התכוון שירדנו ללקוח, אלא רק מיזג את העבודה עד הרגע האחרון ("להגיע עם הלשון בחוץ") לסיום המאכזב ("עם הזנב בין הרגליים")...

לפני 14 שנים. 27 ביוני 2010 בשעה 21:16

מדי פעם אתה נתקל בסיטואציות בהם אתה אומר - וואלה, אם היתה לי מצלמה..
אז לרובכם זה טריוויאלי, אבל עד לא מזמן הייתי בתוכנית סלולר עם טלפון זול בן 4 שלא ידע מצלמה מהי (וכן, צחקו עליי לא מעט על כך שממני זה מגיע ישר למוזיאון העתיקות 😄 אבל מה אכפת לי - הוא מקבל שיחות? הוא מוציא שיחות? יש סמס? אנשים שכחו שבמקור, לפני אלפי שנים..זה מה שטלפון עשה! ורק את זה! ואנשים היו מרוצים מזה!)

אז עכשיו, כשנגמר המסלול ההוא והדגמים הכי פשוטים כבר כוללים מצלמה וגלישה (מאד לא נוחה - דפים שטוחנים כמה דקות ואז לא מצליחים לעלות, או שאם הם כן עולים - הם מודיעים לך שלא ניתן להציג את הדף המקורי בלה בלה בלה).

נחזור לעניין - אז לכבוד הסלולרי החדש עם המצלמה, הנה שתי תמונות משעשעות -

1. תמונה שצולמה ב"יש", רשת קניות לציבור הדתי (מומלצת, זולה, רחבה ונקיה, לפחות הסניף שליד פ"ת). רק במקומות לציבור הזה תמצאו מארזים עם השמות הנ"ל...



2. גיא פינס, הערב, כשבמרכז התוכנית - קטש מתחתן! אז המון מזל טוב לבחור ולכלתו, רק שבתפריט השידורים של "יס" אין מקום לכל הכיתוב, והם קיצצו, ותראו מה נשאר...

לפני 14 שנים. 10 במאי 2010 בשעה 9:06

בשבת ביקרתי עם המשפחה חברים רחוקים, אותם לא ראינו כמה שנים.
ביקרנו כי הם ביקשו. כי קשה להם.
כי הם מבודדים, חברתית ונפשית.

לפני חצי שנה גילו לבת הקטנה, בת שנה וחצי, סרטן בראש. מאז כולם התרחקו, גם חברים קרובים מאד.
כי קשה לראות ילדה חולה, אולי באופן סופני. כי אי אפשר לצאת לטיולים עם אימא דומעת וילדה מקיאה מהקרנות. כי זה לא נעים, ומביך, ולא נוח.
ניתוחים בראש, הקרנות רבות, כל הסיפור. היא גם הפסיקה לאכול דרך הפה אבל בזה יטפלו אחר כך, אם היא תחלים, עד כמה שזה נשמע נורא - וזה אכן נורא. בקושי מדברת, הרבה צמודה לאימא שלה.
ואנחנו בדרך לשם.

נכנסים, ברכות, אהלן, מה קורה,
רואה אותה מייד. סלון, ספה נפתחת של ילדים, ילדה חמודה, קרחת, צלקת לאורך כל הגולגולת שבולטת מאד בהעדר שיער.
הבן מיד לוחש לי - מה יש לה. אמרתי שעברה ניתוח בראש, לא אמרתי את המילה עם ה-ס'.

בתחילה, כמו כל ילדה בגיל הזה, היא חוששת, לא מדברת איתנו, אבל אנחנו מתנהגים כרגיל עם שאר ילדי המשפחה ועם ההורים, והיא לאט לאט מתקרבת.
ואני מוצא את עצמי משחק איתה, עם ילדה חמודה שמראה לי חיות ואומרת לי בשברי מילים את שמם,
מושיטה לי לשחק בהם ואני משחק איתם - ובעיקר איתה,
ומצחיק אותה ומתקשר אליה
ואני נאבק בדחף הפרימיטיבי והמחריד לסגת, לא להתקשר, לא להכיר,
כי אם חס וחלילה היא לא תשרוד יהיה לי יותר קשה...זה נורא לחשוב כך, אבל המוות מפחיד אותנו, אותי, את רובנו.

בארוחה היא כהרגלה לא אכלה, אלא ממזרק לצינור לבטן,
אבל כשהגשנו עוגת קצפת היא לפתע שלחה אצבע, טבלה בציפוי מוס השוקולד, ושמה בפה.
ההורים התרגשו. כל שבוע נזמין אתכם, הם אמרו בהתרגשות בלתי מוסתרת.
ועם כפית אכלה ביס, ואז שוב עם האצבע, ועוד ביס. וכולם מנסים להתנהג כרגיל בשביל שהיא לא תפסיק.
יוצאים, אומרים ביי, היא בוכה שלא נלך...
עשינו להם וגם לה קצת טוב. קצת לחזור לשגרה, קצת חיי יום יום כמו פעם, לפני פרוץ המחלה הארורה.

כמה שבירים הם החיים. כמה שביר מעטה הבריאות שאנחנו פוסעים עליו בחיי היום יום,
כמה עמוקה התהום שמתחת.

מי ייתן והיא תתאושש, אמן.

לפני 14 שנים. 9 במאי 2010 בשעה 14:02

בתור חובב בדיחות מושבע הופתעתי לקבל במייל קובץ בדיחות שאת חלקן לא הכרתי! אז הנה הן, מקווה שתהנו... 😄



הכיצד זה ששמות המשפחה של כל משפחות הפשע בישראל מתחילות ב – "א"?
אבוטבול, אברג'יל, אלפרון, אוחנה,...אולמרט?
---------------------------------------------------------------------------

חיים עולה לאוטובוס דחוס ודחוק, ומנסה למצוא לעצמו מקום.
תוך כדי מאבק בנוסעים, פוגע המרפק שלו בחזה של בחורה צעירה.
"אני מצטער", הוא אומר לה בחיוך, "אבל אם לבך רך כמו מה שמעליו, בטח תסלחי לי".
"בודאי", היא עונה, "ואם משהו אצלך קשה כמו המרפק, אז הנה הטלפון שלי... "
----------------------------------------------------------------------------

מטוס עומד להתרסק וכל הנוסעים במתח.
לפתע אחת הנשים קמה באמצע ההיסטריה, קורעת את חולצתה וצועקת: "שמישהו
ייתן לי להרגיש אישה בפעם האחרונה!" גבר אחד קם, קורע וזורק עליה את החולצה שלו ואומר: "הנה, תגהצי".
-------------------------------------------------------

בחור יוצא למילואים, מרים טלפון לבתו, ומעברו השני של הקו עונה קול של גבר.
שואל הבחור: "הלו, איזה מספר זה?"
עונה הגבר הזר: השלישי".
----------------------------------------------------------

אמריקאי, אנגלי וישראלי עובד חברת חשמל נפגשים ומדברים על נשותיהם.
אומר האמריקאי: "כשהיא רוכבת על סוס הרגליים שלה נוגעות ברצפה, וזה לא שהסוס נמוך, כמו שרגליה ארוכות".
הבריטי אומר: "כשאני מחבק אותה אני מצליח להקיף את כולה ביד אחת, וזה לא שהיד שלי ארוכה כמו שהמותניים שלה צרות".
הישראלי אומר: "כשאני יוצא בבוקר לעבודה אני נותן לאשתי צביטה בתחת
וכשאני חוזר מהעבודה התחת שלה עדיין רוטט! וזה לא שיש לה תחת גדול כמו שיום העבודה שלי קצר".
----------------------------------------------------------

ילד אחד מבקש מאמא שלו להוציא את הכלבה לטיול.
אמא שלו אומרת לו: "לא כדאי להוציא אותה החוצה כי היא מיוחמת".
"מה זה מיוחמת?" שואל הילד.
לאמא לא נוח לענות על השאלה, אז היא שולחת אותו לאבא שנמצא במוסך.
הילד מגיע לאבא ואומר: "אני רוצה להוציא את הכלבה לטיול אבל אמא אומרת שהיא מיוחמת. מה זה מיוחמת?"
האבא עונה: "אל תדאג, נטפל בזה".
הוא לוקח סמרטוט עם בנזין, מורח לכלבה את האחוריים, ואומר לילד: "עכשיו אתה יכול לצאת איתה לטייל".
אחרי כמה זמן חוזר הילד ללא הכלבה.
שואל אותו אביו: "איפה הכלבה?"
הילד עונה: "נגמר לה הבנזין, עכשיו איזה כלב דוחף אותה חזרה הביתה".
-------------------------------------------------------------

אחד מתקשר בהתרגשות למוקד העירוני.
"נמר טיפס על העץ מול הבית שלי! אני לא יכול לצאת מהבית".
"אין בעיה", אומר הקול מצדו השני, "תוך חמש דקות יהיה אצלך לוכד מקצועי והכל יהיה בסדר".
כעבור כמה דקות שומע האיש דפיקה בדלת. הוא פותח, ומולו עומד אדם עם רובה ציד ענק וכלב עוד יותר ענק.
הלוכד מוריד את הנשק, מוסר אותו לבעל הבית ואומר לו: "אני עולה עכשיו על העץ, ומנער את הענף שהנמר יושב עליו.
הכלב הזה שהבאתי איתי זה כלב מאולף! איך שהנמר נופל מהעץ, הכלב מתנפל עליו, נועל את הלסתות שלו על הביצים של הנמר,
ולא משחרר עד שאני מגיע וקושר את הנמר".
שואל האיש: "איפה אני נכנס לתמונה"?
משיב הלוכד: "בדיוק מה שרציתי להגיד לך - במקרה ואני נופל מהעץ, אתה יורה בכלב!"
-----------------------------------------------------

ישראלי אחד מסתובב בלילה ברחובות בניו יורק. לפתע רכב מדליק עוצר ליד ובחלון הוא מבחין במדונה. היא שואלת
אותו: "בא לך להכנס, לבלות ביחד?"
הבחור נדהם ממה שקורה וכשמתאושש הוא עונה לה: "לההה... עזבי, גם ככה אין סיכוי שמישהו יאמין לי".
--------------------------------------------------------------------------

ילד פולני חוזר הביתה מבית-ספר ומספר לאמו שקיבל תפקיד במחזה.
אמו הפולנייה שואלת: "איזה תפקיד?" הילד משיב: "אני אהיה הבעל הפולני".
האם מזעיפה פנים ואומרת: "תקשיב, אני רוצה שתחזור למורה שלך, ותגיד לה שאתה רוצה תפקיד שבו גם תדבר".
-----------------------------------------------------------

המורה ביקשה מכל הילדים לכתוב מה המקצוע או העיסוק של האם.
מושיקו כתב : "מחליפה".
שאלה אותו המורה : "מושיקו, מה זה מחליפה "?
ענה מושיקו: " כל יום בין 2 ל 4 באים אליה גברים , ועושים איתה אהבה תמורת כסף".
המורה נדהמה ואמרה: " מושיקו, לא קוראים לזה מחליפה, קוראים לזה פרוצה".
מושיקו ענה : " את טועה המורה, אחותי פרוצה, אמא שלי רק מחליפה אותה בין 2 ל- 4".
-------------------------------------------------------------

בת מספרת לאמה שהחליטה להתגרש מבעלה
כשהאם שואלת לסיבה היא עונה: 'הוא כל הזמן עושה איתי רק סקס אנאלי. פי הטבעת שלי הוא כבר בגודל של מטבע 50 סנט. כשהתחתנתי הוא היה בגודל 5 סנט.'
האם עונה לה: 'את נשואה למולטי מיליונר, יש לך אחוזה עם 8 חדרי שינה נוסעת בלמבורגיני מקבלת דמי כיס של 1000 דולר לשבוע יוצאת לנופש 6 פעמים בשנה ואת רוצה לזרוק את כל זה בגלל 45 סנט ?'
-----------------------------------------------------------------

בחור פוגש בחורה יפה ומיד מתאהב בה. הוא פונה לבחורה ומציע לה להתחתן איתו.
הבחורה צוחקת ואומרת לו 'הרי נפגשנו לפני כרבע שעה וכבר אתה רוצה להתחתן? אנחנו לא מכירים אחד את השני!'
אומר לה הבחור 'נכיר אחרי החתונה'... לאחר שכנוע קצר, נענית הבחורה והם מתחתנים.
במהלך ירח הדבש, שניהם שוכבים ליד הבריכה. פתאום קם הבעל, עולה למקפצה הגבוהה, וקופץ. תוך כדי קפיצה הוא מבצע בורג כפול ושני 'פליפ פלופ'. האישה מסתכלת עליו בתדהמה... אומר הבעל לאישה ' הייתי אלוף אולימפי בקפיצה אומנותית, את רואה - לאט לאט אנחנו מכירים'...
לאחר כמה דקות קופצת האישה למים ומבצעת 30 בריכות במהירות מדהימה, אחר כך היא יוצאת מהמים וחוזרת לבעלה. הבעל שואל 'גם את אלופה אולימפית לשעבר?'
עונה האישה 'לא, אני הייתי זונה בוונציה ועבדתי בשני צידי התעלה, אתה רואה - לאט לאט אנחנו מכירים!...'
---------------------------------------------------------

בעל מרוקאי שוכב במיטה גוסס. בקושי רב, הוא קורא לאשתו ושואל:
אשתי היקרה, האם היית נאמנה לי?
עונה האישה: 'אני מעדיפה לא לדבר על זה'.
שואל המרוקאי: 'מדוע?'
האישה: 'ומה יקרה אם לא תמות...'
------------------------------------------------------

אמא פולניה נכנסת הביתה ורואה את העוזרת נשענת על השולחן בזמן
שבנה מבצע בה את זממו מאחור וגונח מרוב הנאה. הפולנייה מתקרבת
אל העוזרת ואומרת: 'את יכולה להתכופף עוד קצת, את לא רואה שהבן שלי סובל?'
---------------------------------------------

רב מארגן ערב התרמה לשיפוץ בית הכנסת. מגיעה גם הזונה של העיירה ומציעה לתרום סכום נכבד.
האנשים שאוספים את התרומות אינם יודעים אם מותר לקחת כסף מזונה והולכים להתייעץ עם הרב.
הם שואלים: 'אם הזונה באה לתרום, לא יהיה זה חטא לקבל תרומה מזונה?'
עונה הרב: 'למה חטא? הרי זה כסף שלנו!'
--------------------------------------------------------------------------

איש מחוסר עבודה שאשתו חולה וילדיו רעבים, מחליט לשים קץ לחייו. איך שהוא מתכונן לקפוץ מהגשר לנהר,
ניגשת אליו אישה זקנה מאוד ושואלת אותו: "בן כמה אתה?"
"בן 32", עונה האיש.
"ואתה לא חס על חייך?" שואלת הזקנה.
"אין לי מזל", עונה האיש.
"אני מכשפה", אומרת הזקנה, "אם תשכב איתי הלילה, אני מבטיחה לך שאתה תתעשר ואשתך תבריא".
האיש מחליט כי זו עסקה טובה ושוכב עם הזקנה. למחרת בבוקר אומר האיש לזקנה: "אני קיימתי את הבטחתי,
עכשיו תורך לקיים את הבטחתך".
אומרת הזקנה: "בתור אדם בן 32, אתה לא חושב שהגיע הזמן שתפסיק להאמין במכשפות?"

לפני 14 שנים. 27 באפריל 2010 בשעה 15:35

מתוך האתר http://www.vongutenberg.com/shop/Fantasy-Art/ :

















לפני 14 שנים. 16 בנובמבר 2009 בשעה 15:37

עצוב.
כמעט שנתיים של כיף גדול
של הנאות שמעולם לא חוויתי,
שתמיד תמיד יישארו איתי
של להיות עם השפחה הכי מסורה שיש
הכי נותנת ומעניקה ורוצה בטובתי.
השנתיים האלה מסתיימות עכשיו בעצב גדול,
אבל לא האהבה שעטפה את הכל, לא האכפתיות והרגש. הם נשארים.

אז לך, נתי,
אאחל המון טוב בחיים,
הרבה צחוק ושמחת חיים, אהבה וכיף ועינוגים כמו שהיו לנו, ואף יותר,
אושר וזוגיות וכל מה שתמיד חלמת ורצית.
ואף שקשה לראות זאת עכשיו
כל הדברים האלה עוד יגיעו, כשהאבק ישקע.
ודבר נוסף - אני פה. לא זורק, לא מתעלם, לא מחרים. לא זאת דרכי. עברנו כברת דרך, ואני נוצר בחיוך כל דקה ממנה...

חיבוק גדול ונשיקה,
W