לפני 15 שנים. יום חמישי, 18 באוגוסט 2011 בשעה 21:16
אהבתי אותו כי הוא מעביר בצורה מדהימה את תחושת המדבר האינסופי, את הבדידות שאתה חווה מולו...כבר במילים הראשונות...
...A desert road from vegas to nowhere
המנגינה האיטית, המהפנטת, וקולה המדהים של ג'בטה סטיל,
שיחד נותנים לך להרגיש שאתה שם, עומד מחוץ לפונדק דרכים מאובק, בצומת דרכים מאובקת ושכוחת אל...
A coffee machine that needs some fixing
...in a little cafe just around the bend
והשינויים האחרונים שקרו, מחברים אותי להמשך השיר המופלא הזה...
בו, לאחר תקופה ארוכה של המתנה...
מגיע משב הרוח החם הראשון...תחילתן של רוחות השינוי...
,A hot dry wind blows right through me
,The baby's crying and I can't sleep
...but we both know a change is coming
ואתה עומד שם, על הכביש,
מתחבר והופך לאחד עם איתני הטבע, עם הרוחות המתגברות...
רואה איך הם מטשטשים שבילים בהם צעדת...מעלימים בניינים, סוחפים אנשים...
ויודע שככה זה בטבע....ומתמסר ומחכה לרוח שתתגבר ותסחף גם אותך,
למקום אחר, לדרך חדשה...