לפני 8 שנים. 11 באוגוסט 2016 בשעה 11:39
חלמתי אתמול על הבת שלי.
על הילדה הקטנה שהייתה אמורה להיות לי עכשיו.
בחלום הלכתי ברחוב, טיפת גשם נפלה על אפי וגרמה לי להרים מבט. חייכתי והסתכלתי למטה. ליד הקטנה שהחזקתי בידי. היא אחזה בי בכוח ובדיוק כמוני הסתכלה למעלה.
השיער שלה היה שחור כמו של ההורים שלה, אבל למרות שעכשיו שנינו מתולתים, היא אימצה את השיער החלק שהיה לי בתור ילדה. היא חייכה אל העננים, וברגע שפקחה את עינה להסתכל עלי,
התעוררתי בבהלה.
הייתי אמורה להיות אמא.
והיא הייתה אמורה להיות עכשיו בת 7.
אני חולמת עליה לפעמים, וזה שובר אותי.
אני לא יודעת אם זה המקום הנכון לכתוב בו אתהדברים האלה, אבל אין לי מקום אחר.
אין אף אחד בעולם כולו שאני יכולה לדבר איתם על הנושא. אף אחד לא יודע.
ואולי המצב הזה עדיף.
היא נשארה הסוד הקטן שלי,
הבת הקטנה שלי, שמעולם לא זכיתי להכיר.
