"קראת את הבלוג שלי?" - וואו, איזו אמירה מורידה. כל כך קשה לי עם זה שבפעמים המעטות שאני פונה כאן לנשים ומנסה לפתח שיחה, הרבה מהן מפנות אותי לבלוג שלהן או לפרופיל (שלעיתים עמוס לעייפה באזהרות והוראות). הן לפעמים אפילו גוערות בי על שלא עשיתי עבודת הכנה מקדימה ועיינתי בהם בטרם פניתי. וזה קצת מוזר, לא? מה, גם כשאתן הולכות ברחוב ומישהו מתחיל איתכן אז לפני שאתן מתחילות לשוחח, אתן שולפות מסמך של מספר עמודים ודורשות כי הבחור יעיין בו בטרם יעז לעשות צעד נוסף?
אז, נכון, נכון, יש בזה משהו שחוסך זמן ומסנן. אבל בסוף, רשימת מכולת של תכונות, אזהרות ומגבלות היא רק מידע אובייקטיבי שלא באמת אומר משהו על אותו אדם. והיות ואנחנו בני-אדם שאמורים לתקשר אחד עם השני, ולא מוצרים שמגיעים עם מפרט טכני, לדעתי עדיף להכיר בשיחה, נורמלית, בין בני-אדם; ולא בין אדם לבלוג/פרופיל במעין אקט חד-צדדי ופטישיסטי לחלוטין.
