השלולית של הנפש

"את גמישה?", אני מקליד לך שאלה.
המסך מקפיץ לי את שורת ההודעה שלך: "לגבי השעות? תראה, אני לא נערת גומי, אבל נסתדר..."
יותר מאוחר, בשיחה הנעימה בטלפון שאלת אותי מהי הפנטזיה הגדולה שלי, והבטחתי לספר לך כשניפגש.
יום ששי. לילה, מאוחר - לא מדי. את פותחת לי את הדלת ואני נכנס דרך המסדרון הקצר, החשוך, אל הסלון, המואר אך מעט יותר.
את מדליקה סיגריה ומושיטה לי ואז, מדליקה אחת גם לך.
צווארך הקצר מפנה אלי את גבתך המורמת, ואני עונה לך: "טוב, הפנטזיה שלי היא להזנות אותך. כלומר, לשלם לך".
את שותקת. זה טוב או רע? אני מושך שאיפה נוספת ומוסיף - "הכסף כמובן נשאר אצלך. זה תנאי. הכסף נשאר אצלך ואת תשתמשי בו".
את שותקת ולי נמאס.
אני מושך את הארנק המונח על השולחן, מתחת למפתחות, שולף שטר של חמשים שקלים ומגיש לך.
"זהו? זה כל מה שאני שווה?" את מעלה טרוניה ואני מושך את ידך, תוחב את השטר וסוגר את ידך סביבו בהנהון:
"את שווה כמו כל זונה אחרת שמסתובבת ברחוב, ואולי פחות. זה לא אומר שאת לא תתני שירות מעולה, אלא שאת סתם זונה.
אם יש לך בעיה עם זה, אין לי בעיה לוותר. קפה טוב בשילוב שיחה נעימה שווה בעיני לא פחות ממה שיכול להיות כאן. עכשיו, את רק..."
את נכנסת לדברי: "חמשים שקלים זה בסדר גמור, אדון".
"אז כבי את הסיגריה, כנסי לחדר השינה, תתפשטי ולמען השם, תדחפי משהו לתחת שלך. אני שונא את הנינוחות הזו שאת מקרינה.
אחרי שהחור שלך קיבל את הבאט פלאג, תתכנסי לתנוחת שש ותמתיני שאבוא. איפה השלט של הטלויזיה?"
עוברות כמה דקות, אני נהנה מהקפה של שעת לילה מאוחרת ואז מכבה את הטלויזיה ונכנס לחדר השינה, המסודר בקפדנות יתרה.
כן, עשינו את הענין הבדסמי ההוא, עם עוד כמה הטיות לכאן ולכאן כיד הדמיון הטובה עלי, ובסוף בעטתי אותך מהמיטה.
נפלת מהמיטה, נעלבת, ומיד נעמדת בחזרה מולי: "אני צריכה את הסיגריה שאחרי, אדון..."
עישנו את הסיגריה שאחרי, וכמו שסיכמנו, אני פונה ללכת. זוהי ההיכרות שאת מקצה לנו, זוהי ההיכרות שתהיה לנו.
אולי פעם, אני חושב, בקונסטלציה אחרת, משהו עמוק יותר יכול היה להיות מענין, אבל אלו החיים, ולפחות הגשמתי פנטזיה.
במכונית, עם שאני מסתדר במושב, מושך את חגורת הבטיחות, נופל הארנק בין הכסאות. אני מפריח קללה חרישית ומתכופף לחפשו.
השטר שלי, שנתתי לה, מונח שם, ולו נוספו לפתע שלושה שטרות דומים.
לעזאזל, אני חושב, ומחייג אליך. את לא מתרגשת, ועונה בחיוך הרוצה שיזהו אותו ממרחקים:
"לא שאלת, אבל גם לי היתה פנטזית סקס בתשלום.