יש לי חבר מאד טוב,כן כתבתי חבר.
הוא בנאדם דפוק מוות, נכה ריגשי ולרוב סתום(למרות שהוא גאון מוות,ואני שרופה לו על החיים חוץ מהפעמים שהוא מנגן לי על העצבים).
עם כל התכונות המדהימות הללו,הוא יודע להיות גבר.
(ויהיו בטח כאלו שיגידו הוא בטח נשלט,אז אם זה חשוב אז הוא שולט בכל רמ"ח איבריו).
אתם שואלים מה זה להיות גבר?
זה לעשות את הדבר הנורמלי ביותר בתור בנאדם/חבר/מישהי שאתה מעוניין בה.
הוא שולח לי כל יום בוקר טוב,לילה טוב.
וגם מעדכן אותי אם פתאום הוא לא יהיה זמין וגם את הסיבה למה הוא לא יהיה זמין.
עכשיו זה לא שהוא חייב לי משהו,זה לא שאני ביקשתי,זה לא שאני צריכה לדעת את זה,כי במילא אח"כ אני אדע מה הןא עשה כי אנחנו מדברים כל יום ורוב היום.
אבל הוא אומר שככה צריך להתנהג גם בתור חברים וגם בתור בני זוג.
ווואלה,
כל גבר שיצאתי איתו מאז שאני מכירה אותו, אני משווה אותו אליו מהבחינה הזו,ומי שלא היה לו מספיק זמן לכתוב לי בוקר טוב ולילה טוב,או זה לא היה נראה לו מספיק חשוב לעדכן אותי למה הוא לא זמין.
חתכתי.
עכשיו אתם בטח תוהים לעצמכם כמה זמן זה נמשך,
אז זה ככה, בערך 8 שנים,גם כשהייתי נשואה וגם כשהוא היה בזוגיות.
כל בוקר שקמים,בוקר טוב
כל לילה שהולכים לישון לילה טוב.
ואנחנו מדברים כל יום.
ממש כל יום.
אז מה לעשות שהציפיות שלי גבוהות.
כי אם הוא יכול לעשות דבר כזה שהוא די שולי, כשהוא בכלל לא חייב לי כלום כי אני לא הבת זוג שלו.
אז למה אתה זה שכביכול רוצה אותי,זה שמנסה לכבוש אותי,זה שאולי רוצה איתי עתיד,
לא יכול לעשות זאת?
ואני תוהה אם זה רק אנשי הכלוב ככה? למרות שהוא גם מכאן.
או שאלו הגברים של היום?
