סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 3 שנים. 28 ביוני 2020 בשעה 8:16

ראית איך הסתכלתי עליך בליל שישי?

לא יכולתי להוריד ממך את עיני.

סקסי.

כל כך סקסי.

חזק.

מוביל.

נראה כאילו לא מודע בכלל לעוצמות שבך. 

ואז מדי פעם- אתה מניח עלי את ידך במעין בעלות, 

או שולח חיוך שלך  רק לי,

או מחזיר לי מבט משלך,

ואני נמסה מבפנים.

מרגישה קטנה קטנה לידך, אבל שמורה. מוגנת. 

זה בדברים שאתה אומר לי, אבל לא רק.  זו ההתנהגות שלך כלפי. זו ההתנהלות שלך מולי.

זו החבילה כולה, שגורמת לי לנזול בין רגלי ולהרגיש כה ברת מזל.

להרגיש את הלב שלי דופק במרץ בבית החזה.

 

***********

 

 

אז שמעתי את זה.

מזמן לא שמעתי את זה וכבר שכחתי שזה קיים.

זה מתוך סרט קיטשי שאהבתי פעם, אולי עודני.

אבל לשמע המילים הללו אי אפשר שלא לחייך ולא לחשוב עליך.

 

You've gotta be cruel to be kind, in the right measure
Cruel to be kind, it's a very good sign
Cruel to be kind, means that I love you, baby
(You've gotta be cruel)
You gotta be cruel 

 

 

 

 

 

 

ואני חושבת על הסשן הבא שלנו,

וחםםםםםםם לי 

ומרגש לי

ויש בי המון המון ציפייה וגעגוע למקום הזה. איתך וקצת תחתיך.

 

**********

 

כן,

אני יודעת, אדוני.

שינה. מנוחה 

הרבה הרבה שינה.

ואולי איזה סרט.

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י