יומן מסע

הוא אוהב לראות מה אני לובשת לפני מסיבה ולאשר לי (או שלא).

אבל הוא לא דום.

הוא אוהב להעיר ולהאיר לי על צורת האיפור.

אבל הוא לא דום.

הוא קבע לעצמו דיאטה וירד כבר מלא מלא.

אבל הוא לא דום.

הוא שומר עלי מפני כל מיני תמהוניים, מגן עלי,

אבל הוא לא דום.

הוא עוזר לי כשאני צריכה עזרה, מייעץ לי כשצריכה עצה, מקשיב כשאני צריכה אוזן,

אבל הוא לא דום.

הוא אומר לי כן, על מלא מלא דברים ושגעונות, אבל את ה'לא'שלו אי אפשר לפספס.

אבל הוא לא דום.

הוא מוריד לי בכמויות העישון, לאט ובקצב שלו.

ומשחרר לי סיגריה כשהוא רןאה שממש צריך. והוא רואה.

אבל הוא לא דום.

הוא מזיין אותי חזק. איך שבא לו ומתי שבא לו. היכן שבא לו. מגמיר אותי כשבא לו ולא מגמיר כשלא. גם כשהוא יודע שאני לא גומרת בלעדיו. מתוך בחירה שלי.

אבל הוא לא דום.

מזלי אז שהוא 'רק' סדיסט.

ושהוא לא דום בערך כמו שאני (לא) נשלטת.

♡