זו הצלחה מקצועית מטורפת מה שקרה היום. זה לא קורה לכל אחד ובטח לא הרבה.
עבורי זו פעם השניה בקריירה פרסום חיובי שכזה בעתונות ברמה שכזו.
הפעם הראשונה הייתה בשנה החמישית בצבא. קטעי העיתונות מאז עוד תלויים, מנויילנים, אצלי במשרד.
וזה לא חשוב שאין את השם שלי צמוד,
מספיק שאני יודעת.
מספיק שהצוות ההנדסי יודע. מספיק החתימות שלי בכל המסמכים.
אני רוצה לחגוג את זה עם מי שנוכח בחיים שלי.
מה זה נקרא "להיות נוכח" בחיים של מישהו?
האם לקבוע ולבטל, זה להיות נוכח?
או לקבוע ולאחר משמעותית ברמה של שעות שצריכים אותך וסומכים עליך, זה להיות נוכח?
האם לקבוע וללכת לישון, זה להיות נוכח?
לא לשוחח על קשיים עד שזה מתפוצץ, זה להיות נוכח?
לא להלחם עלי, זה להיות נוכח?
אולי אני אגואיסטית אבל אני רוצה הכל.
הכל.
יחד עם אדם אהוב.
אני רוצה "תשוקה ריגושים וחוויות סוערות"
סקס מטורף שלנו ובדסמ עמוק וכואב וקושר.
אבל,
אני גם רוצה שיתוף. אמיתי.
לישון אצלך ושאתה תישן אצלי,
וארוחות שישי בערב עם או בלי הילדים,
וגם ארוחות חג.
וטיולים בשבת,
ומסעדות,
ומועדונים,
ולטוס יחד לחול,
ולקשור גורל. באמת. שנים קדימה.
ולהכיר לך את הילדים ושאני אכיר את שלך. ולעשות דברים איתם.
ולהניח לסלולרי בצד ולהנות מזה.
ולצחוק.
אני רוצה ה.כ.ל.
בגלל שאני גם נותנת הכל. את כל כולי.
כל מה שאישה יכולה לתת לגבר.
ואם אני נותנת ללא עכבות , אני רוצה לקבל ללא עכבות.
זה לא עושה אותי אגואיסטית. רק אחת עם לב ענק שמאפשרת הרבה למי שהיא אוהבת .
רק אחת שרוצה זוגיות אמיתית ולא בכאילו.
לא כותרת שלה ולא משחק שלה אל מול חברים כשנח.
אלא באמת באמת.
באמיתי.
אני לא אתפשר על פחות.
גם אם זה אומר שאהיה קצת לבד.
