הערב הזה מתחיל במועדון.
היא והוא ואני והוא.
אני מאוד נמשכת אליו. הוא יודע את זה.בגלל שאני נמשכת אליו באופן הזה, משהו בסשן הוא התמסרותי מאוד. משהו במבט בעיניים כשהוא לופת את הגרון.משהו ברצון של הגוף שלי לענג את הגוף שלו, לקבל אותו אלי.
הרצון הזה מביא לסשן בו אני מתפרקת בבכי. אני לא בגבול שלי ואני לא אומרת מילת ביטחון אבל אני כן נשברת בבכי.
הוא לא משתמש בכלים שלי.הוא הביא איתו במבוקים. בשני כתרים. דק יותר ועבה מאוד.אני צורחת ממש. וזה לוקח זמן. ואני אוהבת שהוא לא נרתע.כל התחת שלי שחור ליום למחורת בגלל שרשע המתחשב שיוצא ממנו.
אני צריכה את זה :)
אנחנו מסשנים אותה. שלושתינו. על הצלב מרכזי. היא צורחת שכשהיא גומרת והיא גומרת שם הרבה על הצלב.
בסוף הערב, אנחנו טעונים חשמל וזרימה וממשיכים אליהם. הוא פורס מזרנים על הריצפה.גופים מתערבבים בגופים. ליטופים.ליקוקים.אנקות.אני כמהה אליו. והם נעמים לי.
היא משהו מיוחד.
יש אוירה אחרת בחדר. בכלל לא סקס, זה לא רק חרמנות.
של משחקיות
של תקשורת.
של מסרים ללא מילים.
של בקשות ללא קול.
של חשמל.
בסוף בסוף בסוף, הוא יכניס לתוכי יד וישפריץ לי את החיים. ואז יכסה אותי בעדינות.
ואני ארדם.
