יומן מסע

"אז מה התוכניות להיום?"

"היום עושים סשן"

הלב שלי מחסיר פעימה ואני מנסה להסתיר חיוך של ילדה שהרגע הציעו לה את הברבי הכי חדש בשוק. 

"אבל אני לא קושר אותך כרגע. שתדעי. בגלל האזעקות". 

אני שותקת. במילא אחרי המילים "היום עושים סשן" נאבדה לי יכולת התגובה :)

הערב ממשיך רגיל. מפטפטים. מחליפים חויות של יום. אני עוד מצליחה להשלים כמה שיחות עבודה ולהתקלח, הוא שוטף כלים ומסיים לארגן כמה דברים.

דברים של בית ושל זוגיות. זה נעים.

~~~~~~~~~~

אני על הברכיים עם הטוסיק אליו והוא מנגן עלי עם ידיו. זה כואב כי אני לא מחוממת, אבל זה גם כיף. 

איך אפשר להסביר את זה שזה גם כואב על הגבול של היכולת וגם כיף ביחד. נראה לי שאי אפשר.

הסיבולת שלי בקרשים, ומצד שני אני לא נלחצת מזה. הוא יעצור כשיבוא לו לעצור וכשהוא ירגיש אותי.

קשה לי על 4, העצם של הטוסיק בולטת יותר כלפי העור. וזה כאב אחר. אני מנסה להגיע לשכיבה על הבטן והוא מונע ממני בכח. לעיתים הכאב מדי ואני מתמודדת עם קצת בכי. זה פשוט יוצא.

אני נכנסת למוד מבצע. 

הוא מחליף את הידיים בספנקר. 

איבר גדול מוחדר לתוכי בפתאומיות. אני לא מספיק רטובה ולא מספיק מגורה וזה כואב ממש מבפנים. אני מזויינת בכח. זה כואב לי וזה דורש מאמץ להכיל את הגודל והאגרסיה שתוקפים לי את הכוס, והלקיחה הזו מחרמנת אותי בצורה מטורפת.

אני מבקשת אישור לגעת ולגמור, מקבלת, וצורחת אורגזמה מטורפת. 

הצעצוע לא יוצא ממני. 

הוא נשכב מעלי ומקבע אותי. החוסר אונים מוסיף לתחושת הלקיחה ואני עפה. אני מרגישה את האנדורפינים מתפזרים לי בגוף ואת הנפש שלי נרגעת. התגעגעתח להתחושה הזו. 

הצעצוע מזדחל לו לאט מתוכי החוצה. זה מעצבן אותו, והוא מחזיר אותו לתוכי עם הברך. זה כואב כל כך שאני בטוחה שזה מגיע לתחתית הרחם. 

הוא מתחיל לזיין אותי כך - שכוב מעלי, עם הברך שלו. כמו זונה מסריחה שלא שווה יותר מאמץ. זה משפיל וזה מגרה ויחד עם חוסר האונים אני מגיעה לגמירה שניה . היא חזקה במיוחד וארוכה במיוחד. ואחריה אני מתפרקת לצחוק חסר מעצורים. 

~~~~~~~~~~

אנחנו שפוכים על הספה ומפטפטים. מדברים על מה שקצת הציק ומה אפשר לעשות טוב יותר. ומה הפערים ואיך אפשר לגשר ביניהם.

אני רוצה. אני מרגישה גם אותו רוצה. זה נותן לי ביטחון בנו. זה נותן לי הרגשה שאני לא לבד בזה. 

ופתאום, הוא אומר משהו ליד הנושא הזה שמציק לי, ואני מצליחה סוף סוף להגיד את מה שרציתי להגיד כבר זמן מה ולא מצאתי דרך איך. זה לא התאים. ולא רציתי להרוס שום ערב. ובגדול אף פעם זה לא זמן טוב להגיד דברים שהם אולי לא בקונצנסוז, ואולי יהיה להם מחיר.

אני לא בטוחה שהוא מבין כמה זה קריטי לי הנושא הזה, אבל לפחות הצלחתי להוציא את זה החוצה. 

~~~~~~~~~~

הוא מראה לי איזה בקבוקון של שמן אמבט ממש טוב שמריח כמו גם עדן, שהוא קיבל מתנה באיזו פעם.

"אם ניסע פעם לצימר לצפון נשים את זה בג'קוזי" אני אומרת לו.

"מה זה אם"?!

"כש..כשניסע!".