סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 10 חודשים. 16 בינואר 2024 בשעה 7:35

-"אני לא הולך להביא לך פרחים. אני כבר אומר לך"

-"לא?"

-"לא. אני לא הולך לבזבז מאות שקלים על משהו שהולך למות ושאין לו שום משמעות"

-"מה מאות שקלים? יא מגזימן! כמה עולה זר בדרך הביתה ביום שישי? 50 שקל?"

-"נראה לך אני מביא לך כזה?! אני צריך שאחר כך תיבכי לי 'זה מה שהבאת לי? זה מה שאני שווה'? אני זקן מדי ליפול בשיט הזה".

-"טוב, בסדר, בסדר, אז פרחים- לא. אבל מתנה קטנה וסימבולית בתאריכים חשובים- כן"

-"את יודעת, אם כבר תאריכים, מאיזה תאריך אנחנו סופרים בכלל?"

 

 

שאלה טובה.

בחרתי אותו כבר :)

 

 

 

 

 

 

 

Red Dot - את מחממת את הלב, בעצם אתם*
לפני 10 חודשים
חשופית שתוקה​(נשלטת) - ♥︎
תודה.

אבל את יודעת- זו התחלה. והתחלות יש להן נטיה להיות יפות ומחממות לב, וזורמות וסוחפות.
כל מה שיפה באהבה.
הלוואי שנדע לשמר את זה גם כשפחות פרפרים ונצנצים, כששגרע, ואי התאמות בצרכים וחיים אמיתיים על אתגריהם שנכנסים באמצע :)

לפני 10 חודשים
Red Dot - לגמרי מבינה את כוונתך ואת כל כך צודקת. אבל זה כיף כל פעם מחדש להרגיש את ההתחלה ואני באמת מקווה בשבילכם שתצמחו ביחד
לפני 10 חודשים
MR Bear​(שולט){craftygirl} - וזה עבודה קשה
והרבה תקשורת כנה
ואז אולי
זה מצליח
לפני 10 חודשים
חשופית שתוקה​(נשלטת) - אולי :)

ואיך הגענו לכזו רצינות מפוסט כזה מבדח.
בחיי שיש לי את הכשרון הזה לעשות הכל כבד ורציני :)
לפני 10 חודשים
איה74 - ואז הוא מביא פרחים ואת (אני) מתעצבנת שזה זר של הלוויות. 😄 וקונה לבד.
לפני 10 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י