יומן מסע

כמה שזה ממכר, ככה.

להכנס מתחת לשמיכה, אחרי ערב נעים של צחוקים וחברים ויין וגבינות ושיחה טובה ובונה, אל תוך הזרועות החזקות שלך,  שעוטפות אותי צמוד צמוד. 

אתה על צדך, פנים אלי, והפנים שלי חפורות בתוך בית חזה פועם ורגוע, איתן ויציב, מחברות אותי חזק חזק. 

רגל שלך, מצמידה את פלג הגוף התחתון שלי כולו אליך. 

אני כמו תינוקת שעטפו אותה בשמיכה גדולה אהובה. מכרובלת. 

כמה שזה ממכר ככה. 

לנשום אותך קרוב. להתקשות לנשום אויר אחר מרוב שאתה מקרב אותי  אליך.

ואני מרוגשת ולא שקטה. מחפשת שיח ומשחק. ואתה רגוע, משרה עלי שינה.  ולאט לאט, גם אני נרגעת ונרדמת לתוך הגוף היציב שלך. 

כמה שזה ממכר ככה.

להקרע מצחוק יחד. מהבטן. מהאמיתי אמיתי. מסיפורים מהעבר. ומאנקדוטות. ומשיחה קרובה שהיא שלי ושלך. מחלומות משותפים ומשאיפות.

אני אוהבת לארח. אבל בעיקר אני אוהבת לארח עכשיו כי אני אוהבת להשויץ בך.  בנו.

כמה שזה עושה לי טוב, ככה.

ואיזה מזל יש לי. שכך יצא.

ואיזה כיף זה שאני מכורה.

ללכת לישון איתך.