סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 10 חודשים. 18 בינואר 2024 בשעה 16:04

אני מזכירה לעצמי שאסור לי להיות קיטשית מדי. 

שזה לפעמים מרגיז. וממש לא מתאים לכולם.

 

אבל מה לעשות שזה בורח לי. :)

 

אז לפעמים, אני מצליחה להתאפק, או שאני קיטשית רק בראש שלי. אז זה לא באמת נחשב. ואנחנו לא סופרים את זה! 

 

ולפעמים, זה בורח לי והוא זורם כי הוא במצב רוח סלחני ומכיל.

 

ופעמים אחרות, בגלל שאני באמת ממש ממש קיטשית- זה מרגיז. 

 

ואני שואלת מה רע בקיטשיות בעצם? עם מי כבר יש לי להיות קיטשית עם לא איתך? 

למי יש לי להתגעגע?

למי יש לי להציק בווטסאפים חמודים?

למי יש לי לייחל לחיבוקים במיטה רגע לפני שנרדמים? 

למי יש לי לחשוב על מתנות עם משמעות?

ולתכנן טיולים וסופשים?

 

ומי יש לי, מלבדך, שיעשה את זה איתי?

 

הנה.

זה ממש קיטשי.

ויפה.

זה גם נורא יפה.

אפילו שאתה פחות מתחבר.

 

 

 

בשלול - מבין אותך לגמריי. גם אני מאוד אוהב לשבת בקצה המיטה ולראות אותה ישנה.
☺️

אם היא לא היתה מזמינה משטרה בכל פעם שהיא מתעוררת ורואה אותי, זה היה הרבה יותר רומנטי. 🤨
לפני 10 חודשים
חשופית שתוקה​(נשלטת) - נו. לך תסביר לה רומנטיקה של סטוקר :).

מה היא מבינה :)
לפני 10 חודשים
MR Bear​(שולט){craftygirl} - הכי כיף קיטש ודביק ורומנטי. תשאלי את קרפטי :)
לפני 10 חודשים
חשופית שתוקה​(נשלטת) - אמרתי לך שאתה דומה לי :)
אבל האמת היא שזה לא 'הכי כיף' לכולם.
:)

יש אנשים שצריכים את זה במינון הרבה יותר קטן מהכמויות של הנרקומית שאני :)
לפני 10 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י