יומן מסע

היא התקשרה אלי היום ופטפטנו בדרך הארוכה שלי הביתה. היא סיפרה לי קצת עליהם והתעניינה עלינו. וסיפרתי לה מעט מן האושר שלי מהחודשים האחרונים. 

והיא אמרה לי שאני נשמעת מאושרת. 

ואולי זה כי כך בדיוק אני מרגישה.

~~~~~~~~~~

נוהגת מהליכה איתו בים. עשינו גם ריצה קצרה. כולי אדומה מהריצה הזו. לא רצתי שנים. 

מפה לשם, קולטת את הצדודית הסקסית שלו באחד הרמזורים.

נעמדת לידו וצופרת קלות שיקלוט אותי.

החלונות של שנינו נפתחים.

החיוך שלי גדל אוטומטי.

"אפשר להתחיל איתך?" אני זורקת לו.

"תגידי, אפשר לזיין אותך בתחת?" הוא עונה.

~~~~~~~~~~~~

אני רוצה להקפיא את החודשים האחרונים שלנו. ככה בדיוק. במדויק. 

אי ירוק בתוך ים סוער.

 המבט הזה, שיש לך, כשאנחנו יושבים זה מול זו באיזה בית קפה, או נוסעים לאנשהו ברכב שלך, זה שבו יש לך חיוך רך עבורי, ואתה קצת מכווץ לעברי את האף. 

ואני יודעת שאכפת לך ממני.ושתשמור עלי. ושתעזור לי. ושתמיד תמיד תיהיה שם בישבילי. במיוחד כשהכי קשה לי וכשאני צריכה עזרה אמיתית. 

וזו תחושה שנוסכת ביטחון. ומרגיעה את הילדה הקטנה והמפוחדת שבי.

~~~~~~~~~~~~

אני רוצה להגיע לכל חלק ממך. לעמוק ולקמור ולמסובב ולמוסלק ולמתחבא קלות, ולמתגאה , ולשקט, ולרועש, ולצוחק. 

בעיקר לצוחק. 

אני רוצה לגעת בכולך.