סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני שבועיים. 19 באפריל 2024 בשעה 7:02

תישני ילדה, תישני. 

תניחי את הראש על שקע הכתף שלי, תעצמי עיניים ותילכי לישון. אני כאן, שומר עליך. לא הולך לשום מקום. 

באתי במיוחד להשכיב אותך לישון, ולכרבל אותך אלי.

תישני ילדה. היה לנו יום ארוך היום אבל מחר יום חדש. תישני ילדה. תנוחי. 

 

~~~~~~~~~~

 

אני נסערת. 

חוסר השינה לא תורם לי או לסערות הפנימיות שלי.

יוצאת מעבודה קצת מוקדם, וקצת באימפולסיביות שמה את הוייז אליו. לא קבענו. לא עדכנתי אותו. המח מרוקן ממחשבות מרוב עייפות. כל טיפת ריכוז מתועלת לשמירת החיים שלי על הכביש. 

 

דפיקה בדלת, והיא נפתחת.

אני רואה את ההפתעה על פניו, אני לא נותנת לו זמן לשאול, ומנשקת אותו. מושכת אותו בנשיקות. קרוב אלי, צמוד לספה.

אני רוצה לדבר, אבל לא יוצאות לי המילים ובמילא כל מה שאני צריכה זה מגע צמוד חם כזה, ואינטימיות איכותית כזו שלא צריך למלא ב"מה עושים עכשיו?". 

העיניים שלו קרובות לעיניים שלי. 

ואני רואה בהן את כל מה שאני צריכה לראות. את התשובות שרציתי, אבל גם את הדאגה. אני רואה את החשש. ואני יודעת שאכפת לו.

אני רוצה לדבר אבל לא יוצאות לי המילים. 

 

 

~~~~~~~~~~

 

תישני ילדה.

תישני שינה עמוקה וטובה שאת זקוקה לה.

מחר אני אחבק אותך ואדאג לך. היום אני פה לצידך. 

אני אוהב אותך במעשים. את רואה אותם, ילדה? 

מחר תגידי לי מה חסר לך.

היום רק תיצמדי אלי ותישני.

אני פה עד שתירדמי.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י