יומן מסע

כשאומרים למישהו שהוא "חזק" זה בדרך כלל מכוון כמחמאה. 

כהישג.

אני לא אוהבת את זה.

ה"הישג" הכביכול הזה, מביא איתו שק של שריטות, וקיטונות של חויות רעות שמכרסמות מבפנים, ודרך חיים שמחספסת אותך , מחדדת לך קצוות, משאירה אותך עירנית, חרדה ומתקשה להאמין אם קורה לך משהו טוב.

ולכי תרכחי את כל השפיצים האלה אחרי זה. 

לכי תפסיקי להמתין שהנה עוד רגע, ממש עוד שניה יקרה משהו רע, ואת תישארי עם עצמך. חזקה.

חזקה יש רק אחרי טראומה. וקושי מתמשך, וחוסר ברירה אלא להיות חזקה. 

ואני לא.

הלוואי והייתי חלשה תמימה ונקיה מכל זה.

אולי אז הייתי פוחדת פחות לנשום היום.

.