לפני 7 שנים. 17 במרץ 2017 בשעה 13:52
זוהי כבר מסורת.
ב17 לחודש אני מבקשת הארכה.
והנה- מבקשת שוב.
הגם יום אחרי שענדת פיזית
הגם יום אחרי שכבר הסכמת
דע
זה לא מובן מאליו עבורי שאתה מאשר לי,
לא מובן מאליו שאתה מסכים.
מעריכה אותך כל כך,
מעריצה אותך.
סוגדת לך.
וזה עוד לפני, הרבה לפני, שאני מדברת עליך כשולט שלי, כאדוני.
אז כן,
מבקשת את מקומי תחתיך שוב,
להיות סאבית שלך.
כמו שאני- גאה , מתאמצת, ממושמעת, שובבה ולומדת.
ובעיקר, לפני הכל, אוהבת.
שלך.