שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 6 שנים. 4 בנובמבר 2017 בשעה 14:46

אומרים שאחרי שאת מגיעה לתחתית את צומחת. 

יש עליה למעלה ויש גדילה שמקורה במעמקים שאליהם הגעת. איתו 

 

וההיפך, גם הוא נכון?

אחרי העליה למעלה, קצובה ומדודה, מתמדת ועיקשת, מגיעה גם נפילה גדולה?

 

כאב עצום שמצטבר לו שצריך היה להשתחרר. חיפוש עצמי עבור מה שנדמה שאין שנמצא עבורך ולא קיים בי. החוסר מכרסם בפחדים.

פס אדום אחד.

יפה.

פתח מהנשמה החוצה.

שחרור.

רק כדי להיות מסוגלת להמשיך. כדי לזכור מי אני. כדי לא ללכת לאיבוד . כדי לנשום.

 

ועכשו אפשר שוב .

 

עד החתך הבא.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י