יומן מסע

זו הפעם ה 14 בה אני מבקשת הארכה.

זו הפעם הקשה ביותר עד כה.

בעיקר כי אני לא מרגישה בלב שלם שמגיע לי.

אני מרגישה שאכזבתי אותך.

אני מרגישה תחושת כשלון כבדה. כי היה, קודם כל ולפני הכל, כישלון מצידי. אי יכולת להכיל.

מרגישה שיצרתי ריחוק בינינו ואובדן אמונה בי.

נשלטת בהזמנה.

אבל אני עדין מבקשת.

מבקשת כי רוצה וצריכה.

מבקשת כי תחושת הריצוי בי אליך כל כך גדולה , שלגמרי וממש.

אני מבקשת כי ליבי מלא אהבה אליך.

כי עיני נשואות אליך בהערצה.

כי ראשי חולם עליך בלילות.

ועורי מתגעגע למגע שלך.

אני מבקשת,

כי למרות רכבת ההרים הזו , שיצרתי,

אני 

כל

כולי

שלך.

בבקשה.

תגובת אדוני:
 מכיוון שאדונך עסוק ואינו זמין לאשר את בקשתך, ומכיוון שאין אישור אוטומטי מראש כדי לא להוזיל ולהזנות את תהליך הבקשה וליצור זילות באישורה, ניתן לך קילור זמני אך הדוק ביותר בן שבוע בלבד עד למועד בו יתפנה אדונך לדון בבקשתך בכובד ראש, לשם קבלת החלטה מכובדת. 
בברכה,
סועד קשוח