שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 6 שנים. 18 בנובמבר 2017 בשעה 21:36

ריצפה האמבטיה מקפיאה לי את התחת.

הברז של המים תקוע לי בגב ומכאיב לי.

האצבעות שלי חופרות לי בכוס.

השתן שלך, שנוחת על כל חלקיי,  מחמם לי את כל הגוף. נכנס לכל הקפלים. שפריצים שלו מתפזרים לכל עבר. עלי.

אני מביטה מלמטה למעלה -עליך, עומד מעלי.

מרוכז. מרוכזת.

"מותר לך לגמור רק כל עוד אני משתין"

 

ואני משפשפת במהירות.

רוצה לגמור כל כך.

אבל התנוחה בילתי אפשרית עבורי, ואני אחרי גירוי מתמשך בכוס , משעה שלמה של סשן וכאב בו.

המגע היה כואב מדי, אינטנסיבי מדי, מכין אותי לרגע שבו לא אוכל להגיע לאותו מוות קטן מיוחל על ריצפת האמבט.

עברתי את נקודת האל חזור. את נקודת הגירוי הזו, שאחריה כבר המגע כואב. 

לא תהייה עכשיו גמירה.

הראש שלי יודע את זה.  אבל אני ממשיכה לשפשף כאחוזת אמוק. מקרבת את הגוף שלי עוד קצת לפסגה רק כדי לתת לו להתרסק.

"זהו. עצרי. ככה"

 

 

 

"עכשיו תמצצי"

 

טיפות אחרונות מטפטפות לי בתוך הפה.

לא תהיה גמירה היום.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

#זכרון(1)

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י