לפני 6 שנים. 23 בנובמבר 2017 בשעה 18:20
ופתאום הרעב המטורף הזה,
שמתגנב לכל חלקה בי.
למילותי
למחשבותי
למראות עיני.
מנפח לי את הדגדגן עד שאפשר לחוש בו את דופק ליבי.
והוא אדום וגדול.
חם ורטוב.
מזמין.
רעב המטורף הזה לחוש אותך.
רעב לאופל.
ללמטה.
לתחתית.
לשחרור המיינד בכימיקלים המצויים בו עצמו,
לשחרור הלב הכואב את הגעוגע ואת הטלטלה שעברנו,
לשחרור החיה הטמונה בך,
הזועקת לקחת,
לנצנוץ בעיניים הטורפות, מאיימות.
להקלה על עונג העצור במגע מחוספס.
לפטמות הזקורות, הנמחצות באצבעותיך.
ונוזלים.
כל כך הרבה נוזלים.
עד שלא אשמע דבר.
ורק צליל אחד
שאני כמהה לו כל כך.
צחוק השחרור שלך.
רעב אדוני.
רעב
רעעעעעעעעבבבבבבב