שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 6 שנים. 27 בפברואר 2018 בשעה 8:01

כשכתבתי בבלוג בעבר שאני סאבית גאה, תמיד התכוונתי פנימה.

כלומר גאה בנו – על משהו שצלחנו או על כל מה שבנינו יחדיו.

גאה בי – על עמידה, על התגברות נקודתית על קושי.

 

והפעם , כשאני אומרת שאני גאה,

אני מדברת עליך.

נטו.

 

 

זה נכון שאתה לא יכול לעשות רע בעיני. אבל פה יש משהו שונה. אירוע מכונן ובהרגשה גם סוג של נקודת מפנה.

לראות אותך בקושי שלך, ללוות אותך בתהליך ההתלבטות שלך, להיות שם עבורך ברגעי הקריעה, בהתמודדות. להרגיש סאבית שלך אך גם שותפה. זו זכות, אדוני.

לראותך מתגבר.

לראות מתעלה,

לראותך צולח. 

 

 

יש לך מושג כמה שזה סקסי?

מה זה עושה לי בתחתונים כשאתה כך?

אני נוזלת מהמיינד החוצה

מסתובבת ומדמיינת את גופך עלי, לוחץ אותי, משאיר עלי את סימניך.

 

גאה, רטובה, ומצדיעה לך.

 

 

 אוח עליך!

 

 

 

 

 

 

 

 

וגם-

אני מבקשת כאב, אדוני

סועד קשוח - תודה ממי שלי.
זכות גדולה.

אם הייי יודע שזה סקסי מזמן כבר הייתי שם. (:
לפני 6 שנים
חשופית שתוקה​(נשלטת) - אוהו כמה שזה סקסי,
זה מסביר את הרטיבות שלי היום ♡


ואת הרעב המתפתח,
ואת הקושי להפסיק ליילל לך.



געגוע
לפני 6 שנים
Antimatter​(נשלט){Milonga} - חשו, את כותבת פשוט נהדר. אולי לא פשוט. נהדר.
לפני 6 שנים
חשופית שתוקה​(נשלטת) - תודה אנטי
}{
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י