יומן מסע

והנה שוב מגיע המועד.
הפעם זה שוב מרגיש לי קצת אחרת.

אני תמיד ניגשת לבקש את הארכה בחיל ורעידה.

אין לעולם וודאות איתך והפעם זה עוד יותר מתמיד.
הפעם זה קצת אחרת,
אני מרגישה הרבה יותר משוחררת, מקבלת,  מרגישה את העוצמתיות השקטה שבך את מכלול התכונות הייחודיות שבך המאפשרות לך להוביל,
לעצב אותי לדרישותיך
להסתכל בי ובתוכי ולדעת שהעיסה הזאת מוצקה עבורך, עבור המותג- אנחנו :).

ולרצות אותך.
להמשיך לרצות תוך כדי ליטוף המחסומים מעברם השני של הקו.

ועל כל אלו ויותר אני מביטה בך מלמטה ומבקשת שתמשיך לרטוט בי
להרטיט אותי ממרום עמידתך האיתנה מולי.

אני מבקשת , על בירכיי, הארכה של שתוקשוח.